האם לשיטת רבינו הרמב"ם שמתיר לאשה לגזוז שיערה ניתן להתיר גם קציצת צפרנים במסגרת חובת הטיפוח שלה עבור בעלה?
האם רצוי בימינו לחוש לשיטת השו"ע שמחמיר ומסייג ההיתר לאשה למרות החשש שעלולה לבטל מצוות הטבילה?
כיצד יש להתייחס להדברה המוגזמת של ירקות כאשר באים להעניק להם תע' כשרות כנקיים מחרקים?
היש להסתפק בבדיקת העלים באמצעות עין בלתי מזויינת או נדרש מכשור מתקדם לצורך הבדיקה?
היש הבדל בדין תענית ט' באב וצום יוה"כ לבין דיני התעניות בשאר הצומות?
האם אכילה מוציאה אותו ממעמד מתענה למרות שמדובר שמדובר פחות מכשיעור?
מה המיוחד בדיני ברכת הלבנה ביחס לדיני שאר ברכות הראיה?
לנוהגים לדחות ברכת הלבנה עד סיום תענית ט' באב בגלל שאיננו שרוי בשמחה, האם לשיטתם השרוי באבל על קרוביו לא יברך?
כיצד מתיישבים המנהגים לדחות ברכת הלבנה לעומת הכללים המזרזים לקיום מצוות, כמו:"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה" וכיו"ב?
האם בנסיבות אלו יש להבחין בין דין נזק לדין גרמא בנזקין היות ואין וודאות שיגרם נזק?
כיצד מתמודדת תורת ישראל עם הדילמה של פטור בעה"ב מנזיקין לעומת התוצאה הטרגית של קטיעת יד הילד?
כשמדובר בתינוק שניזוק, האם ניתן להחיל על בעה"ב חיוב מדיני שומרים?
האם יוצאים ידי חובת אכילת מרור אף במין ירק מר שלא נכלל בחמשה מיני ירק שנמנו במשנה?
מה פסק רבנו הרמב"ם בנושא קיום מצוות אכילת המרור וכיצד מסביר מהרי"ק את שיטת הרמב"ם?
לשיטת הרמ"א המאפשר לקיים מצוות אכילת מרור בכל ירק מר,האם רשאי לברך כאשר מדובר ב"זכר בעלמא"?
הלכה היא בידוע שאף עני חייב במתן צדקה, האם באותה רמת חיוב של שאר בני האדם?
היש הבדל בדין הצדקה למי שהוא פושט ידו לבין דין מתן "די מחסורו" למי שנזקק לסיוע מוגדר?
המתפרנס מן הצדקה, האם רשאי לדלדל את משאביו וליפול למעמסה על הוריו או הציבור?
האם קיום קשקשת ע"ג חתיכות הדגים הוא בכל מקרה סימן טהרה המתיר באכילה?
באלו תנאים יותרו דגים מסויימים לאכילה למרות נגיעותם לכאורה בתולעים?
הנקלע לחו"ל לחנויות גויים המוכרים חתיכות דגים, אלו פעולות ובדיקות עליו לנקוט?
היש הבדל בתנאי חיוב המזוזה במבואה שבבית לבין תנאי חיוב המזוזה בשער החצר?
האם חיוב קביעת המזוזה במבואה כפוף לתנאי שניתן לרבע בה 4 אמות על 4 אמות?
מבואה שנתקיימו בה כל התנאים ההלכתיים, האם תתחייב במזוזה כאשר היא מובילה לחדרי שרותים בלבד?
