האם יש לחשוש לאיסור "לפני עיוור לא תתן מכשול" ובכך הופך למסייע בידי עוברי עבירה?
האם ניתן להשוות לאיסור השכרת רכב או שבמקרה דנן יכול שיחלל שבת ויכול שלא יחלל שבת?
היש להתחשב בעסקאות כאלו בגורמים נוספים: שכר גלובלי לא ממוקד לשבת, גרמא ושביתת כלים?
מהי משמעות האפיקומן ומדוע אכילתו מסיימת את הסעודה?
הלכה היא שאינו טועם אחר האפיקומן כלום, האם כולל איסור מוחלט של אכילה ושתיה?
מה הדין אם טעה ואכל לאחר האפיקומן, האם חייב לחזור ולאכול כזית אפיקומן?
מה משמעות המונח "ראש השנה לאילן", האם גם האילנות נידונין כמו בני האדם בראש השנה א' בתשרי?
חכמי ישראל אמרו "בארבעה פרקים העולם נידון". הכיצד, והרי כבר בראש השנה (תשרי) נידון האדם?
האם יתחייב בברכה על כל אחד מהמאכלים, בורא פרי העץ, שהכל וכיו"ב?
האם אכילת פת בנסיבות אלו נחשבת סעודה ופוטרת מברכות את כל המאכלים הטפלים לה?
היש להתחשב בכוונתו המקורית לסעוד ורק אח"כ נמלך ופנה לאכול שאר דברים טרם שהשלים אכילת כזית פת?
היש הבדל בדין בין העתקה חלקית לבין העתקה מלאה העלולה לפגוע בזכות הקנין של הבעלים של התוכנה?
באילו נסיבות ניתן לקבוע שהאבידה היא של המוצא בכל מקרה למרות שהבעלים זועקים ומתריעים?
היש לצפות מתלמיד חכמים להתנהגות שונה מעם הארץ ביחס למציאות מן "ההפקר"?
האם רשאים לזמן אם יש רוב קטנים ועד כמה קטנים ניתן לצרף לזימון?
מה יעשה אדם המעונין לחנך בנו לברהמ"ז, האם רשאי הקטן גם לזמן?
בנסיבות משפחתיות, האם רשאי לצרף את בנו הקטן ואת אשתו לזימון?
ירד לשדה חבירו שלא ברשות ונטע או בנה, האם מגיע לו פיצוי כלשהו למרות שאיננו הבעלים?
האם רשאים הבעלים לומר לפולש שיעקור את כל שנטע או שבנה ויטול וילך ללא פיצוי על שהשקיע?
האם מותר לרבים לקחת מענפי אילנות כאלה לצורך סכך עפ"י הרשאת רשות המקומית ללא התחשבות בשייכות הנכסית שלהם לנוטע?
הלכה היא להרמב"ם ולמרן שהמפילה בתוך 40 יום (כולל) אינה טמאה לידה. האם בנדון שלנו שעברה תקופה זו וודאי חייב בפדיון?
באלו נסיבות יתחייב הבן שנולד לאחר ההפלה בפדיון למרות שאמו היתה טמאת לידה בהפלה?
כאשר עפ"י עדותה של היולדת ישנו ספק אם היה ריקום איברים בנפל, האם נדון את הנולד לאחר ההפלה כבכור לחומרא?
האם טווס והפסיון נחשבים עופות מותרים או אסורים באכילה?
היש איסור הכלאה בין טווס לתרנגולת למרות ששניהם שייכים למשפחת התרנגולים?
האם הביצים שנוצרו מהכלאה אסורה יאסרו למאכל משום קנס על עבירת ההכלאה?
מדוע הרמב"ם לא הזכיר את מנהגי האבלות בימים אלו למרות שמקורן בימי הגאונים?
מהיכן נוצר הרקע לאיסורים לקניית אביזרים חדשים או רכישת דירה וכד' למרות שלא נזכרו לא בשו"ע ואף לא במשנה ברורה?
האם יש זהות במנהגי מיעוט השמחה כולל שלא לברך שהחיינו בין ימי בין המצרים לבין ימי הספירה?
