מי שגזל רכב שהיה מיועד להשכרה והיה מעורב בתאונה וניזוק הרכב, באלו תשלומין יחוייב?
האם דינו של הגזלן כדין מזיק המסתפק בהחזרת הגרוטאה לבעליה ומשלים הפרש דמי הנזיקין?
ומה עם תשלום דמי שימוש שמהווים פיצוי להפסד ההכנסות לבעלים המשכיר לתקופה מאז יום הגזילה?
האם לכל אחד מהכוסות יש מעמד של כוס קידוש ויתחייב שלא יהיה מבושל או ממותק?
לשיטת הרמב"ם למרות שמחייב ברכת הגפן לכל אחד מארבעת הכוסות, האם יפסל היין המבושל לשלושת הכוסות?
יין ממותק בדבש אין בו איסור יין נסך, האם מופקע ממנו גם שם יין לצורך ברכת הגפן?
האם הדין יהיה תלוי בדייר היהודי בבית שיתחייב או בבעלות הגוי בלבד שתגרום לפטור?
מהי דעת רבינו הרמב"ם כולל במקום שרוב הדיירים הינם גויים?
מה מסתתר מאחורי אימרה זו המקובלת אפילו בחוגי יהודים משכילים הרחוקים מתורת ישראל ומדוע לא לומר: בעזרת ה'?
כיצד יש להתייחס למימרות: 'אל יפתח פיו לשטן' או 'ברית כרותה לשפתים' ומדוע התעלם מהם הרמב"ם?
איך ניתן להסביר את מושג האמונה בהשגחה הפרטית מול האזכורים של מימרות אלו ע"י חכמי ישראל בתלמוד הבבלי?
היש הבדל בדין כאשר יעד ההשכרה הינו לצרכי איחסון ולא למגורים?
ומה דינו של המוסלמי, האם יותר להשכיר לו מפני שמייחד ה' או שיש לחשוש משפיכות דמים שחשודים עליה?
ומה דינו של יהודי מחלל שבת, באילו תנאים יהיה מותר להשכיר לו דירה?
היש הבדל בדין סעודה בערב שבת שנמשכת לתוך השבת לבין סעודה שלישית שנמשכת למוצ"ש?
מה הדין אם ישבו למסיבת שתיה שנמשכה למוצ"ש, האם יפסיקו להבדלה ואח"כ יחזרו לישיבתם?
היש הבדל בדין בין מי שמדקדק על כוס של ברהמ"ז לבין מי שלא מדקדק על זה?
האם ברכת הלבנה או קידוש הלבנה?
מדוע בברכת החמה מסתפקים בברכת "עושה בראשית" למרות שגם במקרה זה מדובר בהשלמה מחזורית של החמה?
מה רצו חכמי ישראל לשדר לנו באמצעות התוכן העשיר שלה ובדין היחודי שלה לברכה דוקא מעומד? [אמונה-תקוה]
האם זה תלוי בסוג כתובת הקעקע (זימתי, אלילי ואחרים) ובמיקומו על חלקי גוף שונים כולל אזורים מוצנעים?
האם מותר להניח תפילין ביד האחרת הנקייה מכתובת הקעקע?
הניתן להשוות לכאורה את מצוות ברית המילה בגופו של הזכר לנוהג האלילי של קעקוע צורות על גופם של בני אדם?
מה ניתן לעשות ע"מ לצמצם את הרהורי עבירה המתעוררים כאשר רואים כתובות אלו בבואו להניח תפילין?
האם עצם העובדה שהלקוח שלח את בנו הקטן מעידה על הסכמתו לסיכונים שבשליחות זו?
באילו תנאים תחול האחריות על החנוני ששלח באמצעות מי שאינו בר שליחות ובאילו תנאים לא יתחייב החנוני?
האם בפסיקת הדין במקרה זה יש להתחשב במנהגי המקום? האם החנוני יכול להסתתר מאחורי הטענה שהלקוח התרשל ולא נקט באמצעי זהירות סבירים?
מהם ההבדלים בין "חמר מדינה" לבין "משקה מדינה"?
האם גם החלב נכלל ב"חמר מדינה" משום שישנה בו אפשרות לשכרות?
האם יועיל "חמר מדינה" גם לקידוש לילה או לקידוש יום?
