האם כתובת קעקע על הזרוע מעכבת הנחת תפילין?

שאל השואל, בחור שיש לו כתובת קעקה על דרוע השמאלית, האם מותר לו להניח תפילין אם יש לו אחד המצבים הבאים? א' אם יש ציור של דרכון או בעל חיים אחר או בחורה ב' אם יש רק שם ג אם הקעקוע לא מקום קבו פרת א קיבורת אלא בצד הפנימי של הזרוע שרק הרצועות יכסו האם יש בזה משום בוצע ברך מעת השם האם הוא חייב למחוק דבר שהוא קשה ביותר או מספיק לטשטש את הקעקוע האם אפשר להניח ביד ימין כתחלית עד כאן ובכן לפני שנשיב תשובה על השאלה יש צורך קודם כל להתייחס אל האופנה המתפשטת בין בני נוער והיא אופנת הקעקוע. עלינו לדעת שזה לא דבר מודרני או מתקדם ונאור אלא זהו דבר פרימיטיבי, ישן נושן אלילי קדמון מאז שבא אנושות לעולם. מן הרגע שבני אדם היו בדעה שהם נשלטים על ידי כל מיני אלילים אז היו עושים כתובות קעקעה כדי לקבוע באופן קבוע כי הקעקוע הוא יש בו קביעות שהם עבדדים שהם עבדים לאותם אלילים כך עשו בהכתובות קעקה הקדמוניות מעין קביעות וסמל של קיבעון שהם עבדים לאלילים להבדיל אלף הבדלות התורה בתכלית האיסור את כתובת הקעקה עשיית כתובת קעקה להבדיל אלף הבדלות היא בכל זאת מצאה לנכון לצוות אותנו לעשות ברית מילה לחים ואמר רבנו במורא כדי שיהיה סימן בגוף סימן של יהדות בגוף לכולם שמדובר כאן ביהודים אשר מסלקים את העורמלה דלמטה מסלקים את עורלת הלב והם שעומדים לאביהם בשמיים אבל האלילות היא עולם אחר לגמרי. היא עולם שבו האדם מאבד את שכלו והוא שוקע ביצריו או שוקע בעבדות עולם לאלילות או לתאוותיו. על דרך זו לקחו האדונים העמידים אשר קנו עבדים ועשו להם כתובת קעקע על גופם של העבדים. כדי לקבוע פולסמל ולשייך את תעודת השיחות שהעבד הזה הוא עבדו של האדון הזה. שוב אנו רואים משהו שמתנגש בתפיסה היהודית שכלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים להבדיל אותם נאצי ממחשמם וזכרם בשעה שהם גזרו את ונית ההשמדה הם עשו את כתובות הקעקעה המספריות להראות שמדובר כאן במספר לא בבני אדם שנבראו בצלם אלוהים שיעשו בהם ככל העולה על דעתם ומכאן לאופנה הנוראית של ימינו שכל נער ונערה חושבים שהם נמצאים כעת בשיא התענוגות שלהם תפיסת עולמם היא חשבית מאוד מאוד היא איננה רואה את הנולד ועושים כל מיני כתובות קעקע בחלקי הגוף מהם ערבתיות ומהם אליליות מבלי שהם יודעים שהם אליליות מה הם מפלצתיות בחיות לב הדברים האלה ואפילו בחלקים מאוד מאוד אינטימים ואנחנו מכירים בחורים ובחורות אשר בעת הנערות שכלם לא היה עמם בגלל יצריהם הרעים מצווה התאוות ולאחר מכן כשהם התחתנו אפילו שהם עדיין לא חזרו בתשובה אבל כיוון שהם התחתנו ובכל זאת כבר ראייתם כלפי החיים יותר מיושבת נגעלו מלחיות אלו הם אלו אף דכך ולכן יש באופנה הזו הרס הרס של החיים וזו הזדמנות לבוא ולקרוא לכל כברניתי החינוך שיעמדו על כך לעשות שיעורים בחינוך נגד התסמג האופנה הזו כאמור קשה מאוד אפילו להוציא או לעקור את זה יש היום ניתוחים קשים אבל בעיקרים מאוד אבל כאמור קשה מאוד למחוק את זה ומכאן לשאלה ביחס לכתובת קעקה להנחת תפילין במקום שיש לו לאדם בקיבורת או בז רוע יש לו כתובת קעקע באמת למרות האביליות שיש בדבר לא דרכון ולא משהו מפלצתי יכול להפריע לקיום המצווה של הנחת תפילין ולחיבור האדם לאביו שבשמיים ואין זה מעכב צריך האדם למצוא דרך איך להשתחרר מאותה כתובת קעקע אבל זה לא מעכב לחלוטין את הנחת ה תפילין. אבל הבעיה מתחילה אם יש כתובות קעקה ערבותיות. שם הבעיה מתחילה. רבנו כותב בפרק רביעי מהלכות תפילין והלכה כג כותב רבנו, ולא ילבש אדם תפילין עד שיכסה עריל בגדיו. ופרשו המפרשים עד שיכסה ער טוב לא די אומר מורי בלבוש של חלוק אנטרי שמלה מעל גופו צריך כיסוי ערבתו כי החלוק האנטרי תחתון מלמטה עדיין הוא בגדר ליבו רואה את הערה ולכן צריך כיסוי הערה בנוסף לחלוק וילבש בגדיו אומרים המפרשים לא די בכיסוי הערבה אלא גם צריך לבוש בגדיו. כלומר, אם יש לנו אדם אשר יש לו לבוש במכנס ואילו החלק העליון של גופו חשוף. כגון חולין שמסיבה זו אחרת הפלג העליון של גופם הוא חשוף. אז לכתחילה אם הוא איננו ענוס נאמר ב קוראים בשארת יוסף אז אם אין לנו ענוס יניח ככה עד ש ורק אם הוא אנוס בעלול להפסיד את המצווה אז יניח תפילין למרות שרק רק פלג למרות שפלג גופו העליון חשוף אבל כל מה שקשור לערו ההלכה שנפסקה בהרמבם וגם בשולחן ערוך שאסור לאדם לקרוא קריאת שמע בכל שכן להתפלל וכן להניח תפילין אם הוא הוא רואה ערבה ואפילו כשהוא רואה אותה בעששית דהיינו מבעד לזכוכית אומנם הפוסקים אמרו שונה הדין אם הוא רואה תמונה של ערבה להבדיל מהערבה עצמה כי אז הערבה עצמה זה הדבר שהוא מבחינת תואבה לחלוטין ועוד שתמונה של ערבה אי אפשר להגיד שזה תועבה לחלוטין אלא זה גירוי גורם לעירור. ובעניין זה, השולחן ערוך בסימן לח אור החיים סעיף ד פסק המניח תפילין צריך להיזהר מהרהור תהרת אישה. המקור של הדין הזה הוא מהירושלמי אבל רבנו לא הביא את ההלכה הזאת ומרן הביא את ההלכה הזאת. המניח תפילין צריך להיזהר מהרור תאורת אישה הגהה ואם איך שלו ולא הרורין זה הרמא אומר מותר שלא להניחם כלומר אם עד כדי כך הוא נתקף בארגורי נשים מוטב לא שלא להניחם עד כדי כך אומר המשנה ברורה ומכל מקום יראה בכל היכולת לחוף את עצמו ולמשוך הלב ליראת שמיים כדי להסיח הדעת מדברי הו המזיקים גבו לנפש ולפנות הלב לקבל עליו כל מלכות שמיים בקדושה כי אחרת אם לא יניח תפילין כל יום בגלל הורים לאן אנו באים זו אולי גם הסיבה שרבנו לא הביא את זה להלכה מה פירוש ברור מעל כל ספק שרבנו ברמה עקרונית ישכים שצריך האדם להיזהר שבזמן הנחת תפילין שארורים כאלה לא יעלו על ליבו אבל אם אנחנו נגיע לשאלה ה אם להניח תפילין גם אם הוא נתקף בהרורים אז אנחנו עלולים לבוא לומר שכמעט הרבה בני אדם לא יצטרכו להניח תפילין כי הם נתקפים מדי פעם פעם בהרורים ולכן אין צם של ספק שצריך האדם לקדש את עצמו להתרחק מאותם דברים או מאותה סביבה שגורמים לו להרורים אבל אם אין אפשרות אז שני החצן רק התאמץ בכל מעודו שבאמת תק מאותם הרורים במקרה דינן כשיש כתובת קעקה של אישה ערומה אז קשה להגיד שלכל הדעות זה בבחינת רואה ערבה בעששית כי כאמור פוסקה הלכה טענים שבכל זאת זה יורד בדרגה מבחינת החומרה אבל בהחלט בהחלט זה בגדר גורם להרהורים להרורים שוודאי לכתחילה אסור לו לאדם להניח תפילין תוך שהוא מאורער בהרורי תאוות נשים. ולכן אה אם הוא יכול לטשטש את אותה כתובת קעקעה א אפילו על ידי זה שישים שמה צבע חנה שמחזיק כמה ימים אבל בלי גבשושית כי אם יה עם גבשושית ואם זה במקום קיבורת זה חציתה אלא ממש רק גוון כל מה שיכול לטשטש שיתשטש ובוודאי ובוודאי שיניך תפילין בעצימת עיניים לפחות לפחות שיהיה מוכן שלחלוטין לחלוטין לא יראה את אותה תמונה בזמן שהוא מניח תילין והקדוש ברוך הוא ישאנו להתקדש ונהיה עם קדוש כפי שהקדוש ברוך הוא יעד אותנו כי קדוש אתה לשם אלוהיך בנים אתם לשם אלוהיכם רבי חנין الله