האם מותר לטעום טרם ההבדלה מכוס של ברכה (ברהמ"ז, ברכת הנישואין)?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מתוך קובץ השמע "081120hy.mp3"

קובץ השמע דן בהלכות הנוגעות לברכת המזון וברכת הנישואין הנאמרות במוצאי שבת, תוך התמקדות בשאלה האם מותר לטעום מכוס הברכה לפני הבדלה, ובייחוד כאשר ישנה כוונה להתפלל ערבית לפני ההבדלה. הדובר מציג מחלוקות בין מנהגים שונים, תוך ציטוט מדברי הרמב"ם, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופוסקים נוספים.

הרקע לאירוע:

הדיון מתחיל בעקבות שאלות שהופנו לדובר בנוגע לשבת חתן של זוג מעורב (חתן תימני וכלה אשכנזייה). השאלות עסקו בצורך ב"פנים חדשות" לברכת שבע ברכות, והאם יש לברך שבע ברכות או רק "אשר ברא". תשובת הדובר הייתה לברך "אשר ברא" מאחר והשבת כבר יצאה ואין "פנים חדשות".

שאלה נוספת הייתה האם החתן והכלה יכולים לטעום מכוס הברכה לפני תפילת ערבית והבדלה, בהתחשב באיסור אכילה ושתייה לפני הבדלה (מלבד מים).

הבסיס ההלכתי מהרמב"ם (הלכות שבת פרק כ"ט הלכה י"ב):

הדובר מביא את דברי הרמב"ם כדי להבין את הבסיס להוראה בעניין זה. הרמב"ם מבחין בין שני מצבים:

• מי שאכל בשבת ונכנסה השבת כשהוא בתוך סעודתו: "גומר סעודתו ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על היין ואחר כך מבדיל עליו." - במקרה זה, הרמב"ם מתיר לסיים את הסעודה, לברך ברכת המזון על כוס יין, ולאחר מכן להבדיל על אותה כוס.
• מי שהיה בתוך השתייה (יין בלבד): "פוסק ומבדיל ואחר כך חוזר לשתייתו." - במקרה של שתיית יין בלבד, יש להפסיק מיד עם צאת השבת, להבדיל, ורק לאחר מכן לחזור ולשתות.

הרמב"ם מתיר לברך ברכת המזון והבדלה על אותה כוס יין, משום שאין איסור לעשות מצוות "חבילות חבילות" כאשר אחת המצוות היא מדרבנן (הבדלה, לדעת הרמב"ם) והשנייה מדאורייתא (ברכת המזון).

יישום הדין על ברכת הנישואין:

הדובר מציין שאצלם (כנראה הספרדים והתימנים), מברכים ברכת המזון וברכת הנישואין על אותה כוס יין, וטועמים ממנה אף על פי שעדיין לא הבדילו. זאת בהתאם לשיטת הרמב"ם, המתירה לברך ברכת המזון ולהבדיל על אותה כוס. במקרה כזה, שאלת הטעימה לפני הבדלה אינה מתעוררת, כי ההבדלה נעשית על אותה כוס ממנה טועמים.

מנהג האשכנזים והכנסת תפילת ערבית:

הדובר מציין שמנהג האשכנזים שונה. הם נוהגים שלא לטעום מכוס ברכת המזון או ברכת הנישואין עד לאחר תפילת ערבית והבדלה. הסיבה לכך אינה מפורשת ישירות בהתחלה, אך בהמשך עולה הקשר לתפילת ערבית.

כאשר נכנס לתמונה עניין תפילת ערבית (שלא נזכר באופן מפורש ברמב"ם ובשולחן ערוך בהקשר זה), האשכנזים נוהגים לברך ברכת המזון וברכת הנישואין על כוס, להשאיר את הכוס, להתפלל ערבית, ולאחר מכן לעשות הבדלה ורק אז לשתות את הכוס.

דעת "כף החיים" בשם "אליהו רבה":

"כף החיים", ספרדי, מביא את דעת "אליהו רבה" שאומר שאם כבר מקפידים להתפלל ערבית מיד במוצאי שבת, עדיף לטעום מכוס היין של ברכת המזון וברכת הנישואין, להתפלל ערבית, ואז להבדיל ולעשות מה שרוצים. ההצדקה לכך היא שהיות ומבדילים על אותה כוס, ההיתר לשתות מגיע עם ההבדלה. אך אם יש שני כוסות או שצריך להתפלל ערבית לפני ההבדלה, עולה השאלה האם מותר לטעום לפני ההבדלה.

הסבר נוסף למנהג האשכנזים - מעמדה של כוס ברכת המזון:

יש מהאשכנזים שהחמירו ואמרו שאין לטעום מכוס ברכת המזון או ברכת הנישואין עד לאחר ערבית והבדלה. הם טוענים שכוס ברכת המזון "הולך על העבר" (הסעודה שהסתיימה), ולכן עדיין קיים איסור שתייה ואכילה לפני הבדלה. האיסור מתחיל כאשר נכנסים לפעולה חדשה במוצאי שבת, אך כוס ברכת המזון היא המשך של ההיתר שהיה בשבת. למרות זאת, יש אשכנזים שהחמירו בעניין זה.

דעת המהרי"ץ:

המהרי"ץ (רבי יחיא צאלח) חולק על דעת "מגן אברהם" (שהובאה בהקשר למנהג האשכנזים) ומסתמך על דעת הרמב"ם. הוא טוען שאם בירכו ברכת המזון על כוס יין במוצאי שבת, יש לברך ולטעום מיד, ורק לאחר מכן לעשות הבדלה ולהתפלל ערבית. הוא מוסיף שאם יש עשרה אנשים (מניין), נראה שגם "מגן אברהם" מודה שמותר לברך ולשתות על הכוס לפני הבדלה.

סיכום המסקנות:

• לפי הרמב"ם והשולחן ערוך (הספרדים והתימנים), כאשר מברכים ברכת המזון וברכת הנישואין במוצאי שבת, מותר לטעום מכוס היין אם רוצים, גם אם ההבדלה תיעשה לאחר מכן (אחרי תפילת ערבית).
• מבחינה הלכתית, ניתן לברך גם ברכת המזון וגם הבדלה על אותה כוס יין, ובכך נמנעת השאלה האם מותר לטעום לפני הבדלה.
• מנהג האשכנזים הוא שלא לטעום מכוס ברכת המזון או ברכת הנישואין עד לאחר תפילת ערבית והבדלה.
• ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם מי שלא מקפיד תמיד לברך ברכת המזון על כוס יין, רשאי לשתות מכוס ברכת המזון לפני הבדלה.
• לגבי ברכת הנישואין, ישנה הקפדה כללית לברך על כוס יין.

בסיום, הדובר מדגיש שלפי הרמב"ם והשולחן ערוך, היו יכולים לברך גם ברכת המזון וגם הבדלה על אותה כוס, ואז לא הייתה מתעוררת כלל שאלת הטעימה לפני הבדלה