דילוג לתוכן העיקרי

חימום אוכל פרווה במיקרוגל במקום ציבורי

שלום כבוד הרב,
במקום העבודה שלי קיים מיקרוגל משותף אך לצערי לא מקפידים בו על כשרות והפרדה בין בשר וחלב.
רציתי לדעת האם כאשר אני מחמם אוכל פרווה (לא בשרי/חלבי) עליי לכסותו בכלי מסוים? במידה וכן - האם חימום האוכל בכלי אטום (או אטום למחצה) מפלסטיק מספיק או שעליי לכסות גם את הכלי עצמו בכיסוי נוסף (כגון שקית ניילון, למרות ששמעתי שאסור להכניס שקיות ניילון למיקרוגל מסיבות בריאותיות ובטיחותיות). במידה ואין צורך לכסות את האוכל הפרווה - האם הוא יקבל חזקת בשרי/חלבי לפי האוכל שהתבשל בו לפני כן? האם יש הקלה במקום בו לא ניתן לאכול אלא באמצעות חימום במיקרוגל המשותף?
תודה רבה, אלי

המלחת בשר או עוף שנחתכו לאחר מליחה של החלק השלם

שלום לרב-
מאימי למדתי שכאשר חותכים עוף שהוכשר שלם יש למלוח את החלקים החתוכים בשנית כחצי שעה.
על כן כאשר אנו קונים ירכיים או פרוסות בשר בהכשר עטרה אני נוהגת להמליחו בשנית כמפורט מעלה.
כעת מודיע לי חתני שלפי הרב קאפח אסור ,ואפילו מקלקל את ההכשר הראשוני.
אודה לקבלת הסבר איך לנהוג.
בברכה.

לולב קנרי, האם יש לפסלו בגלל חוסר הדמיון המלא שלו לדקל המצוי?

תוכן

היש לדונו לפסול כמו האתרוג המורכב או ההדס השוטה. דהיינו, לולב זה יחשב כאינו מינו של הלולב מן התורה?

'כפות תמרים' שנאמרו בתורה, האם כולל אף לולב שפירותיו אינם ראויים לאכילה או כל מאפיין שאינו תואם הדקל המצוי?

היש להתחשב, לצורך קביעת כשרותו של לולב שכזה, בידיעות המדעיות לגבי סוגי הזנים השונים של הדקלים?

האם יש צורך ברצף 'משולש' בהדס או שניתן לצאת י"ח גם בהדס שרובו 'משולש' אך כולל גם עלים שוטים בתפזורת?

תוכן

האם די בהשרת העלים השוטים ע"מ לתקן ולהשלים ההדס לכשרותו כ'משולש'?

האם הדס שכזה אינו המין שצוותה התורה ואז יהיה פסול גם לכל הסוכות?

מה קובע להלכה, האם רוב שטח ענף ההדס או רוב מספרי של עלי ה'משולש' ביחס לעלים השוטים?

פסטרמה וכשרות

שלום לכבוד הרב

אני רואה כאן בשו"ת שהרב מתייחס לפסטרמה כאל בשר צלוי.
אולם לפי מה שראיתי בקישור המצורף את הפסטרמה לא צולים באמת על האש אלא מחממים בתנור ב70 מעלות ומוסיפים לו חומר"עשן נוזלי"
שנותן טעם של בשר על האש. ולכן בשר זה אינו כשר לשיטת הרמב"ם.
ייתכן שיש גם פסטרמה איכותית שכן צלויה באש אין לי מושג .

http://ong.nana10.co.il/Article/?ArticleID=722637

אודה להתייחסות הרב

פסיפלורה שניטעה לשמש כגדר, היש חיוב הפרשת תרו"מ והאם חייב ברכה על אכילת הפרי?

תוכן

האם בנסיבות אלו נחשב לגמרי כעצים כולל הפרי או שיש להפריד בין עיקר נטיעתו לבין התוצאות המביאות פירות?

מדוע פסק הרמב"ם שהפירות, בנסיבות אלו, פטורות מעורלה ולא הזכיר פטור גם מתרו"מ?

הניתן לשנות את מחשבת הנטיעה מסייג וגדר למטרת פירות (מחשבת חיוב) והאם יחולו אז כל דיני הפירות כולל איסור עורלה?

באילו נסיבות ניתן להקל בבישולי גויים?

תוכן

מה צריכה להיות רמת מעורבותו של היהודי בתהליך הבישול ע"מ שלא יהיה חשש לאיסור בישולי גויים אף לשיטת הרמב"ם והשו"ע?

האם ניתן להחיל המבחנים ההלכתיים הקלים להתיר איסור פת של גויים גם להתיר איסור בישולי גויים?

כאשר היהודי מרתיח את השמן ופוגם אותו ורק לאחר מכן הגוי מבשל את חתיכת הבשר בשמן הרותח, האם ניתן להגדיר זאת כ"מקצת בישול" להקל?

האם מותר לקבל ממוסלמי חבית יין ביתי כמתנה?

תוכן

האם ניתן להקל ביין של נוצרים להתיר בהנאה שכן אינם עובדים ע"ז אלא רק "כמצוות אנשים מלומדה"?

בידוע שהמוסלמים מיחדים את שם ה', האם עקב כך תותר שתיית היין שלהם ליהודי?

כיצד מתייחס הרמב"ם למוסלמים ולתורתם למרות שנטשו את העבודה זרה ועברו לאמונת היחוד?

Subscribe to כשרות