הניתן להחיל את הכלל: "היא קודש ואין מעשיה קודש" ונתיר השימוש בזכוכית מגדלת בנסיבות מסויימות? 

הדליקו בשוגג נורת חשמל בשבת, האם יאסר שימוש לאורה של הנורה לדעת הסוברים שהדלקה זו איסורה מדרבנן?

האם מותר לטלטל בשבת נורה חשמלית המחוברת לשקע בכבל ארוך ומה נשתנה מאיסור טלטול הנר?

האם מנהג זה רווח בתימן תוך התייחסות לזה כמלבוש נוי?

היש הבדל בדין בין היוצא בדרך זו לרשות הרבים המוקפת בערוב "צורת פתח"?

האם ההגדרה ההלכתית של גבולות הישוב תואמת בהכרח את הגבולות המוניציפליים של אותו ישוב?

באלו תנאים יש להחמיר באיסור תחומין דרבנן  ובאלו תנאים ניתן להקל מכיוון שישנו קושי להוכיח האיסור?

כיצד באמצעות גושי הבנייה בשטח בין קרית אונו לגבעת שמואל ניתן לחברם לישוב אחד לענין איסורי תחומין?

מה רצה רבינו הרמב"ם לאותת כשפסק לומר נוסח היתר עירובי תבשילין בלשון הקודש?

מה פשר הפרטנות של נוסח ההיתר של עירובי תבשילין לכאורה גם למלאכות אחרות עפ"י הנוסח שפסק מרן השו"ע? 

האם לשיטת הרמב"ם רשאי לבשל מיום חמישי לשבת ע"ב העירוב למרות שיום שישי "חוצץ" ביניהם? 

האם ישנו פה איסור למרות שאין מדובר בהטלת המשא על גבו של בעל החיים אלא הכלב אולף להעביר מטענים ממקום למקום?

האם חיוב שביתת בהמתו בשבת כוללת גם שליחת הכלבים לצוד חיה או עוף?

היש דמיון בין איסור אמירה לגוי בשבת לבין איסור השימוש בבעלי חיים בשבת לצרכי היהודי?

מהם גדרי רשות הרבים בערים מיושבות, האם יש להתייחס לרוחב הרחובות ולנפח התושבים העוברים בהם?

כיצד ניתן לשיטת הרמב"ם להכשיר את ההוצאה בשבת ל"רשות הרבים", האם די ב"צורת פתח"?

כרם שנטוע סמוך לו שדה תבואה, האם די בהצבת עמודים וקנה על גביהם בין שתי השדות ע"מ להימנע מאיסור החמור של כלאי הכרם?