האם הפטור של האשה מוגבל למצוות ישיבה בסוכה או כוללת גם פטור ממצוות שמחה בחג?
היש מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בליל ראשון של סוכות כמו חיוב המצה בליל ראשון של הפסח?
מי שנכנס לסוכה לאכול קליות ופירות בלבד, האם ברכתו: "לישב בסוכה" הינה ברכה לבטלה?

"תכף לנטילת ידים ברכה", לאיזה נטילה התכוונו חכמים ומהי משמעות התכיפה האם דבור או הפסק שתיה וכד'?
מה חמור יותר, דיבור בין נט"י לבין הברכה על הנטילה או דיבור בין נט"י לבין ברכת "המוציא"?
וכיצד יפרנסו את ההלכה שנפסקה על בסיס הגמרא: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום ואינו צריך ליטול ידיו לכל אכילה ובתנאי שלא יסיח דעתו"?

האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?

חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?

היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?

הניתן לדייק מדברי הרמב"ם: "אם לא ברך בלילה הראשון..." כסיוע לשיטת הרמ"א הסובר שיש לברך ברכה זו דווקא בלילה?

מהו המדד הקובע לפי הרמב"ם את מועד קידוש החודש ע"י בית הדין ובמקביל מועד ברכת הלבנה?

במה נשתנתה ברכת הלבנה משאר ברכות הראיה ומדוע?

האם בנסיבות אלו נחשב לגמרי כעצים כולל הפרי או שיש להפריד בין עיקר נטיעתו לבין התוצאות המביאות פירות?

מדוע פסק הרמב"ם שהפירות, בנסיבות אלו, פטורות מעורלה ולא הזכיר פטור גם מתרו"מ?

הניתן לשנות את מחשבת הנטיעה מסייג וגדר למטרת פירות (מחשבת חיוב) והאם יחולו אז כל דיני הפירות כולל איסור עורלה?