ראיתי שמארי כתב, שגם אדם שלא התכוון לקבוע סעודה אלא רק להשקיט רעבונו,אם אכל יותר משיעור סעודה נחשב לו כאילו קבע סעודה,וצריך לברך המוציא וברכת המזון,אולם מארי לא כתב במפורש מה השיעור.
מהו השיעור המקסימלי הזה?

לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב,

א. ע"פ מורי, גבי דברים הבאים בסעודה בין מחמת הסעודה ובין לאו, בין בתוך הסעודה ובין לאחר הסעודה, האם מועילה בכוונתו של אדם לברכת המוציא על מה שיביאו(-שקובע עליהם סעודה) ובכך פוטרתן בברכת המוציא?
ב. ע"פ מורי, פירות המונחים על השולחן (כחלק מסידור הסעודה בשולחן) ,והרי הם כקינוח לאחר הסעודה, וכעת מברך המוציא ,האם פוטרתם בברכה?
ג. ע"פ מורי, אדם שבכוונתו להמשיך לאכול לחם אך נגמר מהשולחן, האם דברים הבאים מחמת הסעודה/לא מחמת הסעודה ייחשבו בתוך הסעודה ויכריע דין זה בברכתם או שמא צריכים ברכה לפניהם ולאחריהם (שכן נסתלק הלחם)?

שלום
1. עיסה (כמראה עיסה של לחוח ) המורכבת משיבולת
שועל טחונה כקמח ומקמח שיפון ומים וביצה המונחת
על מחבת שעל האש
א.כמות גדולה כשל לחוח לכל יחידה
ב.ברכתו ?
ג. יוצאים בו ידי חובת סעודת שבת ?

לרה"ג רצון ערוסי יצ"ו כנהר שלום!