מהם גדרי איסור לישה מדאורייתא ועל מה גזרו חכמים איסור זה?

היש הבדל בין פעולת ערוב נוזל וחומר שנילוש מער"ש שנמצאים באותו כלי לבין פעולת טריפה (הקצפה) של שניהם?

מהי הדרך המותרת ביו"ט שחל בשבת לדילול החרוסת בפסח?

מה המאפיינים של ברכה זו, הניתן לדמותה לצידוק הדין או לכל סוגי הברכות שכן אין בה מרכיב תחנון וכד'?

האם יש לקרוע במוצ"ש למרות שאין זה "שעת חימום"?

היש הבדל בדין קרוב משפחה לבין מי שעמד במקום בשעת יציאת נשמה?

האם בגלל שימים אלו נקראים גם מועד הריהו יוצא ידי חובה גם בתפילת יו"ט?

מי שביום אסרו חג טעה ואמר "יעלה ויבוא" וסיים תפילתו, האם חייב לחזור ולהתפלל?

מה הטעם שהמתפלל של חול בשבת יצא ידי חובתו?

האם מותר ביום טוב לכסות הסכך באמצעים שונים (גגון נייד, ניילון וכד') למרות שמדובר באיסור אוהל עראי?

האם לאחר שפסקו הגשמים מותר להסיר הכסוי ולנענע הסכך משום: "תעשה ולא מן העשוי"?

היש חובה לשהות בסוכה בזמן ירידת גשמים או שניתן להמשיך ולקיים שמחת יו"ט בבית?

ומה יהא דינם של קליפות פרות, באיזה אופנים ניתן יהיה להתיר טלטולם בשבת?

היש הבדל בין דין הכפתור לדיני חלקים שיצאו מחיבור קבוע כמו: ידית של דלת או חלון שנעקרו ממקומם בשבת?

האם בכל מקרה שמדובר באביזר שהיה מותר לטלטול אזי כל חלק שיעקר ממנו בשבת ישאר בהיתרו?

האם לצורך היתר הטלטול יש לבדוק אם ניתן לעשות שימוש כלשהו באותם חלקים?

האם ברמה העקרונית יש הבדל בין דיני כוונון השעון בנושא התאורה לפעולות דומות בקשר למזגן?

היש הבדל בין פעולה להקדמת סיום פעולתו של המזגן לפעולה שתגרום הפעלת המזגן במועד מאוחר יותר?

מאורר המחובר בכבל ארוך לשקע, האם מותר בשבת לנייד אותו ממקום למקום ובאלו תנאים?