באלו נסיבות מותר לכונן שעון שבת לשם הפעלת מזגן במועד מאוחר יותר בשבת?

בימי שרב והשימוש במזגנים הוא מרובה וצריך להפנות את תשומת הלב לכמה הלכות הקשורות בעניין המזגנים ליום השבת. ראשית, אם מדובר בבית שיש בו חולה, שיש בו סכנה, כגון שבאותו רגע מישהו מסתכל או יולדת שהתחיל לפתח לפתח פי רחם שאז היא מתחילה בהגדרה של חולה שיש בו סכנה הרי במקום שיש בו חולה שיש בו סכנה ושיש צורך למזגן אוויר משום שבלעדי זה החולה שיש בו סכנה עלול להיפגע מ אפילו ליהודי להפעיל את המזגן במידה והמזגן לא פועל. ב'. אם מדובר שיש חולה שאין בו סכנה אזי אסור להפעיל את המזגן על ידי יהודי אלא על ידי לא יהודי. כי כיוון שאמירה גוי שבותיי גם אם היינו אומרים שבהפעלת המזגן זה איסור תורה, באמירה לגוי זה איסור דרבנן, לצורך חולה, גם שאין בו סכנה, ההלכה מתירה שיש צורך בשימוש במזגן אוויר לצורך אותו חולה. ג' לאנשים אשר אין חולים אלא הם בריאים והם סובלים מן השרב. ברור שאסור לומר לגוי להפעיל את המזגן. השאלה היא ביחס לתכנות המזגנים והשימוש בחלונות של המזגנים. כי להפעיל את המזגנים מחדש גם על דלא יהודי אסור. ולכן לבריאים אנחנו יכולים לדון רק בתכנות המזגנים שנויים במהלך השבת וכן הפניית החלונות של המזגנים נתחיל עם הקלל הקבדל אשר להפניית החלונות של המזגנים אין איסור בכך אין הדבר משנה את עוצמת ה השמל אשר מפעיל את המזגן וזה רק הכוונת הפתח בהוצאת האוויר לכיוון זה או אחר. ולכן כאמור מותר. כמובן צריך לעשות את הדברים האלה בעצני הלכת, לא בצורה מופגנת. כי לא תמיד יש בני אדם שמבינים או יודעים מה מותר ומה אסור. והם חושבים ברגע שרואים אדם מתרומם אל המזגן ומתחיל לטפל בו חושבים או חושבים שהוא מתעסק בו באיסור ואסור לשבור מושגים של איסור בעיני ההמונים צריכים להיות דירים בעניין הזה עכשיו לגבי הפעלת המזגן או היא הפעלתו תוך סיוע על ידי השעון הדבר פשוט שמותר לתכנת את הפעלת המזגן ואתם לצרכים. שעה כזו יכב, בשעה כזו יפעל. ובזה פשוט שזה מותר. אלא שהשאלה היא ביחס לשינויים בהפעלת המזגנים במהלך השבת. ונדגים דוגמה. נתאר לעצמנו שיש חדר שינה והצורך בו הוא אך ורק בלילה. במערך היום אין צריכים אותו. ברור שאם האדם יכול לתכנ שעון נקודתי בצורה כזו שיפעיל אותו משעה עד שעה ואז זה נגמר. אין שום בעיה אבל נתאר לעצמנו שהוא מתכנט אותו לשעות מסוימות ועכשיו הוא רוצה שנויים בשעות הללו תוך כדי הפעלתו האם מותר להשתמש בשעון הנקודתי כדי לקצר את הזמן של הפעלת המזגן ברמה העקרונית יש פוסקים שמתירים כי אנחנו מתעסקים עם השעון. אין לנו מתעסקים עם המתג של המזגן לכבותו או להדליקו, אלא עם השעון. וזה לא שונה מאשר שעון החשמל, שעון החשמל של המאור, שאם נניח רוצים במקום שעה 12 שיכבה בשעה 10 :3 או 11 יש פוסקים שמתירים. אנחנו מחמירים ואומרים שלקצר לא לעשות זה ביום שבת. ביום טוב כן. בשבת אנחנו משתדלים לתת טווח של ביטחון, חגורת ביטחון לא לקצר. כי בתודעה, בתודעה של ההרמונים, הקיצור גובל כאילו בכיבוי, בזרוז הכיבוי. לכן אנחנו ממליצים שבשבת יש להחמיר בנקודה הזו לעומת זאת בהערכת המועד בהרכת המועד של המזגן נניח שהם חשבו שמספיק להם עד שעה 11 והם רוצים שהמזגן יפעל יותר מבחינה זו ניתן להורות היתר ולהיזהר לא לעשות את זה ברגע האחרון כדי לא להסתבך לשנות את ה ואיך קוראים את השעון באופן כזה שזה יפסיק את ההפעלה שלו שעה יותר מאוחר שעתיים יותר מאוחר בהתאם לצרכים דבר נוסף אם למשל המזגן כבר פסק מלפעול בם לתכנות ועכשיו תוך שינוי בערכות שלנו מבחינת מקומות שינה מבחינת מקומות ישיבה אין חפצים עוד בהפעלת המזגן בחדר מסוים. הרי בזמן שהמזגן לא פועל ולפני שיפעל מחדש ניתן לטפל במתק שלו להעביר אותו ממצב של הפעלה למצב של אי הפעלה כדי שגם כשמבחינת השעון יגיע למצב שהוא יפ מחדש כבר לא יהיה מה להתעל כיוון שהוא מצב של כיבוי, מצב של אי הפעלה אבל אני מדבר על מתג הקבוע בקיר להבדיל מהוצאת תקע או הכנסת תקע. הוצאת תקע והכנסת תקע היא אסורה בשבת. המתג יש לנו עוד הרבה על מי לסמוך שהרמת המתג או הרת עדיין יש לנו הרבה מלסמוך שהדבר הזה מותר. ולכן אי הפעלת המזגן מכאן ואלך היא מותרת בלפי הצרכים. האם מותר גם כן להפעיל את המזגן? דהיינו במקום אשר הוא לא היה מתוכנן שיפעל. ואז אני מרים את המתג ברמה של הפעלה. וכשהשעון פעיל את המערכת מחדש. אז באותו מקום שלא היה מתוכנן לפעול הוא יפעל. האם מותר כדבר הזה לעשות? שוב, ברמה העקרונית כן, ברמה המעשית אם אפשר להחמיר בגלל שבני אדם חושבים שכאילו רזנו הדלקה למרות שזה רחוק, זה יכול להיות שעה לפני כן, שעתיים לפני כן, אם אפשר להחמיר מה טוב? אם הצורך במחשוב במזגן הוא גדול, כי בני אדם סובלים, לא כי הם חולים, כי אם הם חולים יש להם הגדרה אחרת, אלא כי הם סובלים, אז ניתן כן להפעיל את המזגן במקום שהוא לא פעל. הנה כן מנינו כמה הלכות הקשורות אל המזגן, הפעלתו אוי הפעלת במצבים השונים. חולה שיש בו סכנה, חולה שאין בו סכנה, צורך גדול לאדם בריא והערפויות שונות בהתאם לתכנותים ושימוש בחלונות. וכאן המקום לסיים במאוורר, בוונטלטור. אותם הלכות קשורות לוונטלטור כפי שאנחנו אמרנו. אלא מה? הוונטלטור מחר ויש לו כבל והוא מחובר אל הקיר עם הכבא המקום להעיר שתי הערות לשם שלמות העניין א' כפי שכבר אמרנו אין לו ציתקע מן הקיר כדי שלא ידבק מחדש או אין לשים תקע בקיר כדי שיופעל כשהמערכת תפעל מחדש ל זה סגרנו נקודה מסוימת ועוד נקודה מותר לטלטל את הוונטילטור מ מקום למקום מבלי להוציא את הכבל מהמקום שבו הוא קבוע. כלומר, אם הכבל הוא ארוך ואדם רוצה את הונצלטור להעביר אותו מכאן לכאן, תוך שאיננו נוגח כלל ועיקר בכבל והכבל נשאר תקוע במקומו, רק את הוונצלטור עצמו הוא מנייד ממקום מקום לפי הצורך. מותר לנייד אותו גם בזמן שהוא פועל. כל שכן בזמן שאיננו פועל. למרות שלכאורה יש לו דין של כלי אשר הוא א מלאכתו לאיסור. וכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטל אותו לצורך עצמו, שמה יגנב, שמה יש, אבל מותר לטלטל אותו לצורך מקומו. וכשאני מנייד את הוונטלטור ממקום למקום, זה לצורך האדם, זה נקרא לצורך מקומו. ואין דין מוקצא בך יגבנה. רק לצורך עצמו אסור. אבל לצורך גופו שלטלטור, להשתמש בגופו בשימוש הטב או לצורך מקומו שמה יאמר האדם הוונטלטור הפועל, כי הרי קללתי בתוך זה גם ונטלטור פועל הוא לא רק כלי שמלחתו לאיסור אלא הוא כלי שיש יש בו איסור כגון נר דולק למשל יש לנו א איזה מין קערית ויש בה שמן ויש בה פתילה אסור לנו לטלטל את הנר הדולק הזה ממקום מקום ואין דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שמותל לטלטלו לצורך מקומו כי כאן יש איסור רובץ עליו והניוד גורם לכיבוי חלשת האור אור, הפעלת האור. ולכן במקרה הזה אסור באיסור מוחלט להזיז אותו ממקומו. אבל הוונטלטור הפועל הוא איננו כמו נר דולק, אלא שום שינוי לא יעשה בחשמל על ידי הניות שלו תוך כדי הפעלתו. בשונה מאשר נר דולק שהוא עלול לחבות, שהוא עלול אולי אפילו אם יש עוד פתילה ותתחבר אחד לשנייה, תדלק, ששמה בשום פנים ואופן אסור לניין. אבל תמיד לתורה דולק מותר לנייד רבי חני בן גשמ