כיצד לנהוג בברכת "דיין האמת" בשבת ויו"ט? היש לברך אותה גם בשלב הקריעה לאחר השבת?

מה הוא לברך דיין האמת ביום שבת? והדבר הזה יכול לקרוא חס ושלום כשמישהו נפטר ביום שבת והוא עומד לידו בבית חולים או בביתו בשעת יציאת נשמה שאז מברכים דיין האמת. אז א' האם יש לברך דיין האמת גם בשבת או ביום טוב? ודבר שני הרי באותו רגע אי אפשר לקרוע, אסור לקרוע. כשיקרא מוצאי שבת או מוצאי יום טוב, האם יחזור ויברך על הדיין האמת, על הקריאה או לא? ובכן, אנחנו מוצאים תשובה ישירה לשאלה הזו בשאלות ותשובות. מלמד להועיל של הרדת סוף, חלק ב' יורדעה. סימן קה והוא מביא כבר בשם ראשונים הייתה ברוקח אה שם אחד זה אחד מחכמי הראשונים השכנבים שהוא כותב מברכים דיין האמת בשבת וביום טוב לברכה למצוותה בזמנה נוהג לעולם כלומר מה זה דיין האמת זה ברכת הודעה לקדוש ברוך הוא. זה לא תחינה, זה לא תחנונים, אלא הודעה לקדוש ברוך הוא. וזה זמנה שהרי הוא רואה יציאת נשמה ולכן אין לטחות אותה וצריך לברך אותה ביום שבת. לכן ראיתי בשבולי הלקד, גם זה חכם מחכמי הראשונים בהלכות שמחות ששיבול הלקד מביא בשם ריבו דאפילו בשבת ויום טוב. אם יאמרו על אתדוק הדין נאה הדבר לפי שאין זה לא הספד ולא כינה מכל מקום אין אומרים אותו בשבת ביום טוב מפני עוגמת נפש ומעת בעונק היום ולברך ברוך דיין האמת מברכים מפני שאין בברכת דיין האמת אורך דברים אנחנו כבר אמרנו בהזדמנות שבאמת יהודי תימן יש להם את המסורת של צידוק הדין לומר אותו בכל עד בלילה בחול המועד. למה? כי מה זה צידוק הדין? זה גדר שהבת את השם אלוהיך אפילו נוצד את נפשך. זה גדר אהבת השם אוכן מה לי בדרך זו? מה לי בדרך אחרת? אבל מה כאן הראשונים אומרים בצורה כזו. מצד הדין יכל האדם אפילו להצדיק עליו את הדין בשבת ויום טוב. רק מה? כיוון שצידוק הדין הוא לא נוסח קצר. בדרך כלל יש כמה נוסחאות הצור תמים פועלו וכן עוד כל מיני דברים שמוסיפים. זה גורם בסופו של דבר לעוגמת נפש ומעת בעונג היום. אבל ברוך דיין האמת הוא נוסח קצר. ברכה תודעה לשם וזה ברכה בזמנה שזה ודאי ודאי אומרים אותה גם בשבת או ביום טוב. ו מלמד לו ממשיך ואומר שגם בספר התניה זה מצוי ומביא גם מהגאונים אחרונים למשל בסידור בית יעקב מהגאון היעבץ שהוא כותב שמברכים דיין האמת אפילו בשבת יום טוב בשם ומלכות כך הוא אומר וכן הוא מביא שהחוכמת אדם גם כן פסק שאומרים ברוך דין האמת אפילו בשבת ויום טוב מביא עוד א פוסקים שמברכים כך ב אמת נראים הדברים שברוך דין האמת יברך אותה בזמנה אפילו בשבת אפילו ביום טוב ואין בכלל בכלל מה לחשוש אבל נשאלה השאלה מה עם הקריאה זמן הקריאה במוצאי שבת האם יחזור ויברך ברוך דיין האמת או לא אז המלמד לאיל מביא בשם רבי שלמה איגר שהוא אומר לא יברך בשעת הקריאה. זאת אומרת מספיק שהוא כבר ברך בשעת יציאת נשמה. כלומר בדרך כלל המנהג הקדום שהוא היותר אמיתי, היותר מדוקדק, כמו שודי תימן נהגו. היום גם יהודי תימן מתחילים להשתנות בדבר הזה בגלל השפעת מנהגי עדות אחרים. שברגע שאדם ראה יציאת נשמה, שמע את השמועה רעה והיא שעתה ממש זה שעת חימום. קורע מעומד הוא מברך דיין האמת הוא עולה לו לזה ולן לעצם היציאה נשמה הן לגבי הבשורה רעה הן לגבי הקריאה אבל ימינו שלנו בגלל השפעות של עדות אחרות אז יש כבר שדוחים את הקריאה עד לזמן שבו כבר גמרו את צידוק הדין ועומדים להוביל את הנפטר לקבורה אז קורעים ויש כאלה אפילו ש רעים אחרי הקבורה עד כדי כך דוחים את העניין של הקריאה אבל כאמור המנהג היותר אמיתי יותר מדוקדק זה בשעת חימום בין כך ובין כך ברוך דאן האמת היא איננה ברכה על הקריאה אלא היא ברכה מיוחדת על השמועה הרעה על הראייה של ציאת נשמה והועיל והקריאה צריכה להיות בשעת חימום אז מטבע הדברים אז ברח אמת, אבל אם לא אז קורעים בלי ברכה. הועיל וכאמור את הברכה כבר דרך בזמן המדויק וזה הדבר היותר טוב. ואנחנו מוצאים שהרדבז והחתם סופר היו בדעה שאם אדם נפטר לו מישהו ביום שבת אדיי במוצאי שבת לא יקרא. הועיל וכבר אין זה שעת חימום. עד כדי כך שיטתם הייתה שהקריאה בשעת חימום. שועיל לצאת הנשמה הייתה ביום שבת והוא לא יכול לקרוע ביום שבת אסור לקרוע ביום שבת אז ממתינים עד מוצאי שבת אבל מוצאי שבת אומר הרבז כן החתם סופר שזה כבר אין השעת חימום ואין קורעים אז עליבד האמת ניתן לבוא ולומר בצורה כזו אם מדובר ב יציאת הרואה יציאת נשמה והוא איננו קרוב משפחה אז הוא חייב לקרוע ולברך דיין האמת אבל אם כבר מוצא שבת כבר מה שיך עוד לקרוע כי הוא הרי לא חייב בטור קרוב אלא הוא חייב בטור שראה אצי הנשמה וזה כבר הופלג הזמן ולכן הוא לא יקרא אבל אדם קרוב קרוב קורע גם לאחר זמן והרעיה שבן או בת שמתאבלים על האבא, אם הם רוצים להחליף בגד קרוע בגלל שהוא מסריח כבר והכל, אז בתוך השבעה הם חוזרים וקורעים בגד אחר. כלומר, שלגבי קרובים ובמיוחד על על אבא ועל אמא יש הקריאה היא לא רק דין של יציאת נפש, אלא זה גם דין מדיני אבלות, אם ניתן לומר כך ואיד וכן גם כשזה מופלג עדיין קורעים אבל מה שאין כן כשמדובר רק קריאה וברכה מדין של רואה יציאת נפש יכול להיות שהרדרץ וחתם סופר צודקים שבאמת כל שנתחה נטחתה הקריאה מרגע יציאת הנפש בגלל שיקולים כאלה ואחרים אזי איננו חוזר ומברך כך יוצא איפה שבעצם כפי שאמרנו אפשר וצריך לברך דיין האמת בזמן האמיתי ואפילו בשבת יום טוב אלא שכפי שאמרנו שאם מדובר בקרוב משפחה חיה באבל במוצאי שבת יקרע אבל בלי ברכה רבי חנן הגש