לק"י
שלום לכבןד מו"ר
האם נכון להנהיג בקריאת התורה בין עולה לעולה, מי שברך לאלו שקנו תפילות, בר יוחאי וכו'
או עבור מישהו שנזקק לרפואה (אף על פי שהוא לא זה שעלה לתורה)
הכוונה היא בין מברך למברך כך שיוצא שיש כ - 3 מי שברך בין עולה לעולה ובחגים כאשר מוכרים את כל התפילות והפיוטים יש כ - 5-6 מי שברך בין עולה לעולה.
יורינו רבינו מה דעתו ?
לק"י
שלום לכבוד מו"ר
אנחנו ציבור מעורב (שמאי + בלדי) שמתפללים ביחד, והחלטנו בערב שבת להתפלל מוקדם
כך שהתפילה מסתיימת מעט לפני שקיעת החמה.
שאלותינו:
א. מתי אנו מקבלים את השבת בפועל ?
ב. מתי נשותינו צריכות להדליק נרות שבת ?
ג. האם הבעל יכול לקבל את השבת בשעה מוקדמת והאישה בשעה מאוחרת יותר ?
ד. האם על מנת לקדש ולסעוד צריכים אנו לחכות עד לאחר צאת הכוכבים ?
ה. האם צריכים לחזור לקרוא ק"ש לאחר צאת הכוכבים ?
תודה רבה
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל שלא יטלו תרופות מחשש שחיקת סמנים?
אדם החש בראשו ממיחוש בעל אופי חולף, האם נכלל בהגדרת בריא או חולה שאין בו סכנה?
האם נטילת תוספי מזון לשמירת בריאות ומניעת חוליים נכללים בגזירת חז"ל הנ"ל?
מהו האות המיוחד שבשבת והאם השבת מצטמצמת רק לאיסורי מלאכה וכיו"ב?
מה הקשר בין יהדותו לבין אי שמירת יו"ט, האם בגלל זה נדון אותו כגוי או כישראל רשע?
האם דינו של יום כיפורים זהה לדין השבת, מה יום הכיפורים מאותת לנו?
שלום וברכה מארי,
1) האם אסור לישון ביום כלל, ואף בשבת, כדברי הרמב"ם "ולא יישן ביום"? (הלכבוד דעות)
2) כאשר אני אוכל זית בין מנת הסלטים למנת העיקרית, האם עליי לברך עליו ברכה ראשונה, כי הוא לא מחמת הסעודה? מדובר בסעודת לחם
ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?
מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?
האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?
היש נסיבות של טכנולוגיות במכשירים אלו המעלים חשש לאיסור הבערת מתכת וכיצד ניתן להימנע מהם?
האם ניתן להתיר בשבת דיבור או תפילה ישירות לרמקול הכולל התקנות טכניות על בסיס גרמא?
האם נושא המכשיר יוצא ידי חובת שמיעת שופר או שהקול הנשמע אינו עומד בדרישות ההלכה?
מהם גדרי איסור כיבוי בשבת מדאורייתא?
היש נסיבות שמותר לכתחילה לכבות בשבת והאם ניתן ללמוד משם ללהבות אש המוזנות ע"י גז?
האם יש לטרוח בנסיבות כאלו לחפש גוי ע"מ שיבוא ויכבה את האש?
מהם אופני ההתקשרות המותרים לשותפות עסקית עם גוי שתפעל גם בשבת?
היש אפשרות הלכתית להתקשרות עסקית בין יהודים שתפעל גם בשבת באופן שהיהודי שומר המצוות אינו מכשיל את שותפו?
מהם התנאים היחודיים (שעת הדחק, הפסד מרובה וכיו"ב) להמצאת היתר, אם בכלל, להתקשרות שכזו?
שלום לכבוד הרב,
1. באחד משיעורי ההלכה יומית לימדת שאין טחינה בפירות. האם ניתן לומר שאם כך מותר לרסק עגבניה בשבת? האם זה נכון גם בפומפייה שהרי אין טחינה בפירות?
2. כיצד על פי מנהג תימן נכון למנות שליח ציבור נער? האם יש הבדל בין שליח ציבור נער באופן קבוע או באופן ארעי? בבית כנסת שלנו לא נותנים לנערים להיות שליחי ציבור - האם כך יש לנהוג?
תודה מראש יישר כוחל על התשובות ועל ההלכות היומיות המפורסמות באתר נצח ישראל.
