מהו האות המיוחד שבשבת והאם השבת מצטמצמת רק לאיסורי מלאכה וכיו"ב?
מה הקשר בין יהדותו לבין אי שמירת יו"ט, האם בגלל זה נדון אותו כגוי או כישראל רשע?
האם דינו של יום כיפורים זהה לדין השבת, מה יום הכיפורים מאותת לנו?
תגיות
18/05/10 ה' סיון התש"ע
קטעי השמע עוסקים בשאלה הלכתית הנוגעת לדינו של יהודי השומר שבת אך מֵחלל יום טוב בפרהסיה. הדובר מציג מחלוקת פוסקים בנושא, ומצטט מדברי הרמב"ם כדי להסביר מדוע חילול שבת בפרהסיה חמור יותר מחילול יום טוב או יום כיפור בפרהסיה, ודינו כמְכַפֵּר ועובד עבודה זרה, בעוד שמחלל יום טוב או יום כיפור נחשב לרשע מישראל. ההבחנה נעשית על בסיס חשיבות השבת כעדות לבריאת העולם וחידושו על ידי האל.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים:
- מעמדו ההלכתי של מחלל יום טוב בפרהסיה: האם דינו כגוי לכל דבר, בדומה למחלל שבת בפרהסיה, או שמא הוא נחשב כ"רשע מישראל"?
- ההבדל בין חילול שבת לחילול יום טוב (ויום כיפור) מבחינת השלכות האמונה: הדובר מסביר מדוע חילול שבת נחשב חמור יותר מבחינת הקשר שלו ליסוד האמונה בבריאת העולם וחידושו, ולכן משליך על עצם הגדרתו של האדם כיהודי.
- דעת הרמב"ם בנושא: הדובר מציג את דעתו של הרמב"ם, לפיה מחלל יום טוב בפרהסיה (ואף מחלל יום כיפור בפרהסיה השומר שבת) אינו נחשב כגוי לכל דבר, אלא כ"רשע מרשעי ישראל".
- הנימוקים להבדל בין חילול שבת לימים טובים: הדובר מפרט את הסיבות לכך שחילול שבת חמור יותר, תוך התמקדות בקשר שבין שמירת שבת לאמונה בחידוש העולם.
רעיונות ופרטים חשובים:
- חילול שבת ככפירה בבריאת העולם: הדובר מדגיש כי שמירת שבת היא "האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם" ומעידה על האמונה שהקב"ה ברא את העולם בששת ימים ושבת ביום השביעי. חילול שבת בפרהסיה נחשב ככפירה בעדות זו, ולכן דינו כעובד עבודה זרה וכגוי לכל דבר.
- ציטוט: "השבת העבודה זרה כל אחת מהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם לפי כך כל העובר על שאר מצוות המצוות הראו בכלל רשעי ישראל אבל המחלל שבת פרסיה הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם."
- הסבר: האמונה בחידוש העולם היא יסוד מרכזי ביהדות, ומי שכופר בה כופר בהשגחת ה', בדין ודיין. השבת, במהותה, היא פרסום על חידוש העולם, ולכן חילולה בפרהסיה כמוהו כהכחשת יסוד זה.
- ימים טובים והקשר לניסים והשגחה: לגבי ימים טובים, הדובר מסביר כי קיום מצוות היום (כגון אי אכילת חמץ בפסח) מבטא את האמונה בניסים שעשה הקב"ה ובהשגחתו. אולם, חילול מלאכות ביום טוב, כל עוד יש להן קשר לצורך אוכל נפש (שהותר ביום טוב), אינו בהכרח מעיד על כפירה באמונה זו.
- הדגמה: הדובר מביא דוגמאות כמו עישון ביום טוב או נסיעה, ומסביר שאף על פי שהן אסורות, הן לא בהכרח מנתקות את האדם מיסוד האמונה בנס. רק חילול יום טוב במלאכות שאינן קשורות כלל לאוכל נפש (כמו חרישה וזריעה) יכול לעורר מחשבה על כך שהמחלל כופר בעיקרי האמונה.
- יום כיפור ושביתתו: הדובר מבחין גם בין שבת ליום כיפור. השביתה ביום כיפור נובעת מהרצון להידמות ליום המוות ולעורר לתשובה, ולאו דווקא מהקשר לבריאת העולם. לכן, מחלל יום כיפור בפרהסיה נחשב כרשע, אך לא כגוי לכל דבר.
- מחלוקת הפוסקים ודעת הרמב"ם: הדובר מציין כי קיימת מחלוקת בין הפוסקים בשאלה האם מחלל יום טוב בפרהסיה דינו כגוי. אולם, על פי ההסברים והרעיונות של הרמב"ם, נראה כי דעתו היא שמחלל יום טוב (וגם יום כיפור) השומר שבת נחשב כ"רשע מרשעי ישראל" ולא כגוי לכל דבר.
- הצורך בבחינת סוג המלאכה ביום טוב: הדובר מעלה את הצורך לבחון את סוג המלאכה הנעשית ביום טוב בפרהסיה כדי להבין את חומרת החילול והשלכותיו על מעמד האדם. מלאכות שאין להן שום קשר להיתרי היום טוב (כמו חרישה וזריעה) עשויות להצביע על חומרה גדולה יותר.
לסיכום:
קטע השמע מציג ניתוח מעמיק של ההבדלים ההלכתיים בין חילול שבת לחילול יום טוב (ויום כיפור) בפרהסיה, תוך התמקדות בדעת הרמב"ם. הטעם המרכזי להבדלה נעוץ בקשר הייחודי של שמירת השבת ליסוד האמונה בבריאת העולם וחידושו, דבר שאינו קיים באותה מידה ביחס לימים טובים ויום כיפור. לכן, על פי הרמב"ם, חילול שבת בפרהסיה גורר דין חמור יותר של כגוי לכל דבר, בעוד שמחלל יום טוב או יום כיפור בפרהסיה, השומר שבת, נחשב כ"רשע מישראל
Question1
מה דינו של יהודי שומר שבת אך מחלל יום טוב בפרהסיה, האם הוא נחשב כגוי לכל דבר?
Answer1
לפי הדעה המובאת בדברים, נראה שלדעת רבנו הרמב"ם, אדם כזה אינו נחשב כגוי לכל דבר, אלא כרשע מבין רשעי ישראל. ישנה מחלוקת פוסקים בנושא, אך נראה שהרמב"ם מבחין בין חילול שבת לחילול יום טוב.
Question2
מדוע מחלל שבת בפרהסיה נחשב כגוי לכל דבר לפי דעה זו?
Answer2
הטעם לכך הוא שהשבת היא האות והעדות בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל על בריאת העולם יש מאין. חילול שבת בפרהסיה נחשב ככפירה בעיקרון זה של חידוש העולם, שהוא יסוד מרכזי באמונה היהודית. כפירה בבריאה גוררת כפירה בהשגחה, בדין ודיין, ולכן חילול שבת בפרהסיה משתווה לעבודה זרה ונחשב ככפירה בעיקרי האמונה.
Question3
מה ההבדל בין חילול שבת לחילול יום טוב לעניין דינו של המחלל?
Answer3
חילול יום טוב, אף שהוא עבירה, אינו נתפס ככפירה באותה מידה בעיקרון בריאת העולם. ימים טובים מציינים ניסים והשגחה אלוהית (כמו יציאת מצרים בפסח), אך שמירת מצוות היום (כגון איסור חמץ בפסח) מספיקה כדי להצהיר על אמונה בניסים אלו. חילול יום טוב כיום טוב עצמו אינו מערער על עצם האמונה בצורה ישירה כפי שעושה חילול שבת.
Question4
האם גם חילול יום הכיפורים בפרהסיה דינו כמחילל שבת בפרהסיה לעניין היותו כגוי?
Answer4
לא. לפי הדעה המובאת, אף שמחלל יום הכיפורים בפרהסיה נחשב כרשע מרשעי ישראל, הוא אינו נחשב כגוי לכל דבר. הטעם לכך הוא ששביתת יום הכיפורים נובעת מרצון לדמות ליום המיתה ולעורר לתשובה, ולאו דווקא מהקשר לבריאת העולם כפי שקיים בשבת.
Question5
מדוע מלאכות מסוימות ביום טוב, כמו חרישה וזריעה, עשויות להיחשב חמורות יותר לעניין דינו של המחלל?
Answer5
מלאכות כמו חרישה וזריעה ביום טוב אינן קשורות כלל לצורך אוכל נפש, שהם ההיתרים העיקריים למלאכות ביום טוב. הן אינן נובעות מההיתר להבערה או הוצאה לצורך. לכן, ביצוע מלאכות אלו בפרהסיה עשוי להתפרש כזלזול חמור יותר בקדושת היום טוב.
Question 6
מה ניתן ללמוד מדברי הנביא על חשיבות השבת ושמירתה?
Answer6
הנביא משבח את מי ששומר את השבת ומחזיק בה, ומבטיח ששכר המשמר את השבת כהלכתה גדול גם בעולם הזה, בנוסף לשכר הצפון לו לעולם הבא. הדבר מדגיש את מעלתה וחשיבותה הייחודית של שמירת השבת.
Question 7
מה הקשר בין שמירת השבת לאמונה בחידוש העולם?
Answer7
השבת היא זכר למעשה בראשית, ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. שמירת השבת היא הצהרה והכרה באמונה שהעולם נברא יש מאין על ידי רצון ודעת האל. חילול השבת נתפס ככפירה בעדות זו של הבריאה.
Question 8
כיצד חז"ל השוו את חילול השבת לעבודה זרה?
Answer 8
חז"ל קבעו שמחלל שבת בפרהסיה נחשב כעובד עבודה זרה משום שהשבת היא עדות מכרעת לאמונה בבריאת העולם על ידי הקדוש ברוך הוא. כפירה בשבת היא כפירה ביסוד האמונה, בדומה לכפירה באחדות האל שהיא מהות עבודה זר
Full text
שאל השואל ואמר אם יש יהודי שהוא שומר שבת אבל הוא מחלל יום טוב בפרסיה האם הוא כגוי לכל דבר כמו שאנו אומרים שהמחלל בפרסיה דינוק כגוי לכל דבר או לא מחלוקת פוסקים יש בדבר נראה שלדעת רבנו אינו נחשב כגוי לכל דבר בר אלא קרשע בין רשעי ישראל ולא רק מחלל שבת א מחלל יום טוב פרסיה אלא נראים הדברים שאפילו מחלל יום הכיפורים בפרסיה אף על פי שהוא שומר שבת הרי הוא לא נחשב כגוי אלא כרשע מרשעי ישראל והנימוקים הם כדלקמן רבנו בספר בהלכות שבת סוף הלכות שבת כותב את הדברים הבאים השבת העבודה זרה כל אחת מהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם לפי כך כל העובר על שאר מצוות המצוות הראו בכלל רשעי ישראל אבל המחלל שבת פרסיה הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגויים לכל דבריהם. לפי כך משבח הנביא ואומר אשרי אינו שעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וכל המשמר את השבת כחתה ומכבדה ומענגה כפי כוחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על שכרו על השכר הצפון לעולם הבא שנאמר אז תתענג על השם והרכבתיך על מותי ארץ ואכלתיך נחלתי על גופיך כפי השם דיבר כלומר אצל שבת ממש חז"ל קבעו שכל מחרי שבת הוא כעובד עבודה זרה והוא נחשב כגוי וזה נובע כתוצאה מכך שהשבת היא עדות לכך שהקדוש ברוך הוא ברא את עולמו יש אחר העדר המוחלט. זה מה שנקרא בלשון ימיביים האמונה בחידוש העולם. ואמונה זו היא מרכזית מאוד מאוד. כיוון שכל הכופר בחיל העולם כופר בהשגחת השם יתברך בעולם. כופר באמונתנו שיש דין ויש דיין. לכן זה משהו מאוד מאוד בסיסי. ה עניין הזה של חידוש העולם ומשום כך השבת אשר מעצם תיבה ועצם טבעה היא באה להורות כי ששת ימים עשה השם את הארץ ביום השביעי שבת ונפש ואם כן גם אנו שובטים ביום השבת כמו שהקדוש ברוך הוא שבט במעשה בראשית כי הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו וממילא שייך לבוא לומר שהוא שבת ממעשה בראשית אז השבתון בשבת הוא מזוהה מאוד מאוד עם העניין הזה של חידוש העולם ואי שבתון של האדם ביום שבת הוא כפירה בשבתון האלוהי בבריאת העולם וממילא בעצם הבריאה אלא באיזשהו עולם נעצל או משתלשל ולא בריאה מתוך רצון וידע אלוהים ואם כן איפה בשבת מעצם תיבה וטבעה היא כל כולה א פרסום על חידוש העולם ולכן החידוש שבת פרסיה הוא כאילו החשש של חידוש העולם לכן בימים טובים ימים טובים אף שאדם יבוא ויאמר לי הרי בפסח זה זכר לניסים שהקדוש ברוך הוא עשה לישראל בזמן שהוציאנו מצרים ומה זה נשיאים השגחה אלוהית ממילא זה קשור בחידוש העולם נכון אבל בזה די לו לאדם שהוא שומר על פסח, דהיינו לא אוכל חמץ, אוכל מצה, מביא קורבן פסח, כל הדברים אלה, כדי לבוא ולומר אני מאמין בניסים שעשה הקדוש ברוך הוא אז אבל זה שהוא מחלל את יום טוב כיום טוב, אין לזה קשר ליחדות שלו אם הוא יהודי או כגוי. אפשר לחשוב אותו כרשע, אבל אין לזה קשר על לגבי עצם יהדותו. אותו דבר גם שבועות, אותו דבר, גם סוכות. אם אדם מקיים את המצוות של אותו יום, הוא מכריז שהוא מאמין שהשם נתן לנו את התורה באותו יום. הוא מכריז שהשם שמר על אבותינו במדבר 40 שנה. אז ואפילו אם הוא מחלל את היום טוב, עדיין אין לזה זיקה בכלל לעצם האמונה שלו בניסים. אבל חילול שבת זה החשה בכך שהקדוש ברוך הוא שבת ונפש. ואם כן יש זיקה בין שמירת השבת ובין האמונה בחידוש העולם ובין הכפירה בחידוש העולם שהיא עושה אותו כגוי לכל דבר ומשום כך רבותיי אמרנו נראים הדברים שעל פי הרעיונות וההסברים שנתן רבנו הרמבם להלכה הזאת שהמחלל שבת פרסיה הרי הוא קואל כל דבר זה דבר שהולם יותר רק את יום טוב ולא הולם את ה זה הולם את השבת ולא הולם את היום טוב והוא הדין גם כן שביטת עשור דהיינו יום הכיפורים יום הכיפורים השבתון בו לא נובע רק תוצאה מחידוש העולם השבתון בו נובע ממשהו אחר מרצון לעוותט לאדם על יום המוות שלו שהרי מה מאפיין את ום המוות אין פעילות של האיברים של הגוף אין אכילה אין שתייה שבתון מלאכות שבתון מאכילה הוא שתייה אז יום הכיפורים מזכיר לנו את יום המוות כדי לזרז אותנו לחזור בתשובה. זה עולם אחר לגמרי. ולכן אם הוא מחלל יום כיפורים בפרסיה דינו כרשע. אבל לא כגוי לכל דבר וזה חידוש גדול. אבל מה שאין כן בשבת זה דין מיוחד רק לשבת. כך נראים הדברים בשיטת רבנו. ומכאן צריך להוסיף עוד. בעניין יום טוב. לא בקלות נמצא את הסיבה שבגינה נגיד המחלל יום טוב ורסיה הרי הוא כגוי לפי אותם פוסקים שאומרים שהוא כגוי בואו נראה מה קרה הוא נוסע בשבת מי אמר שהנסיעה סליחה ביום טוב מי אמר שהנסיעה ביום טוב זה גדר של חילול יום טוב בפרהסיה כמו בשבת שהרי מה מאפיין את הנסיעה ביום טוב א' העניין של ההבערה והרי בהבערה ההבערה ביום טוב מתוך שהותר ל צורך הוא טרש לו לצורך אז נהי שהוא עושה עבירה אבל זה עדיין לא העבירה שבגינה הוא יחשב כגוי לכל דבר ניקח את הדוגמה חזקה מעשן ביום טוב מעשן ביום טוב נו בגדיל נכון זה עבירה אבל כלום העישון ביום טוב זה כמו שהוא מעשן ביום שבת הרי מתוך שהוא תראה בערה לצורך הוא טראה בערה שלא לצורך לכן מתי אפשר אולי לעלות על הדעת שהמחלל יום טוב הרי הוא כגוי לכל כגון שהוא קיבוצניק חורש ביום טוב, זורע ביום טוב, זה כבר באמת לכאורה אלה שאומרים שהמחלל יום טוב אינו גוי דבר צריך להתייחס למלאכות מסוג כזה שבאמת אינם קשורות לחלוטין לאוכל נפש ושלא הותרו מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה שלא לצורך מתוך שהותרה הבעלה לצורך הותרה שלא לצורך אבל חרישה זריעה זה דברים שבאמת לחלוט אין להותרו ואף על פי כן למרות למרות הכל אמר נראה שלפי רבנו יחשב כרשעי ישראל ולא כגוי לכל דבר רבי חניו בנהגה ש