לכבוד הרב שלום רב!

אצלנו בבית בעונת הקיץ יש בעיה של נמלים. מספיק שהושאר או לא נשטף דבר כראוי ומשום מקום הכל סביבו נמלים קטנות. דבר זה קורה בעיקר בכיור.
מצב זה גורם לנו צער (במיוחד לאימי) רב. ועוד שלפעמים יש חשש שיכנסו למאכלים, לצנצנת סוכר וכו' על אף מאמצינו למנוע זאת.

שאלתי, האם מותר לנו לשטוף את הכיור מכל הנמלים שבתוכו. ואם כן, האם יש דרך מסוימת?

תודה.

שלום לרב ,

רבינו כותב בפרק כב הלכה ט (כמדומני) , שמותר לרחוץ כל גופו במים חמים שהוחמו ע"י דוד שמש ואפילו כותב "עונג שבת", לא הבנתי את הטענה עם החול : שאם ניקח חול של המדבר ונשים בחדר מוצל הביצה תיתבשל ואילו אם נצל את הצינורות של הדוד הם לא יחממו את המים ולכן אין בצינורות אלו ממש, אם הרב יוכל לחזור ולהסביר לי את 2 הטענות שרבינו כותב אודה לו מאוד .

בברכה חיים .

שלום לבוד מורינו ורבינו שאלתי את הרב את השאלה הבאה להלן נוסח השאלה והתשובה:

שלום לכבןד מו"ר

האם נכון להנהיג בקריאת התורה בין עולה לעולה, מי שברך לאלו שקנו תפילות, בר יוחאי וכו'
או עבור מישהו שנזקק לרפואה (אף על פי שהוא לא זה שעלה לתורה)
הכוונה היא בין מברך למברך כך שיוצא שיש כ - 3 מי שברך בין עולה לעולה ובחגים כאשר מוכרים את כל התפילות והפיוטים יש כ - 5-6 מי שברך בין עולה לעולה.

יורינו רבינו מה דעתו ?

לק"י

הרב השיב לי על מנין מוקדם את התשובה הבאה:
עיין דברי מהרי"ק על רבינו, שבת, כט, יא, אות לד, שיש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת... קודם לשעה זו מעט".
וכתב שם מהרי"ק ז"ל, שאם התפלל ערבית של ליל שבת, מבעוד יום, וטרם קידש, ועדיין יש שמש בשמים, והוא לא קיבל עליו במפורש את השבת, מותר לו לעשות מלאכה לרבות הדלקת נרות. עד שיקדש או עד שיקבל עליו את השבת.
וסעודת ליל שבת רק משחשיכה, דהיינו בצה"כ.
האשה יכולה להדליק נרות שבת כשהבעל הולך להתפלל, ושניכם יכולים לקבל על עצמכם את השבת כבר מאז. אבל מבחינה מעשית אין זה רצוי.

שלום לכבוד הרב מהי שיטת הרמב"ם בדין בן 13 ויום שלא ידוע אם הביא 2 שערות, האם יכול להוציא ידי חובה בקידוש של ליל שבת את אמו במקרה שלא התפללה תפילת ערבית של שבת שהיא חייבת בקידוש מדאורייתא. אודה על פירוט המקור ברמב"ם אברהם

מה לעשות שנופלת שערה או חרק לתוך האוכל (במידה ולא רוצים להוציא אותם ביחד עם קצת אוכל)?

שלום הרב השולחן ערוך פסק שאם אדם התפלל ערבית של שבת לאחר פלג המנחה הרי קבל עליו שבת ואין יכול להתנות.
רציתי לשאול האם הרמב"ם יסכים עם דין זה? שהרי הרמב"ם לא הזכיר במפורש את דין תוספת שבת כלל, (ורבים הסבירו שלדעתו זה מדרבנן כמו שהביא הרב קאפח בהלכות שביתת עשור) ויותר מכך את החלק של הסוגיה במסכת ברכות דף כז שממנה יצא פסקו של השולחן ערוך לא הביא רבינו הרמב"ם, ובמקומה פסק את ההמשך שאדם יכול להתפלל של מוצאי שבת בשבת ומשמע לכתחילה. וכן יכול להבדיל על הכוס בשבת לפני צאת השבת. ואם כן הסברא נותנת שאין קשר הכרחי בין זמן קבלת השבת לבין זמן התפילה. אשמח לשמוע את דעת הרב

שלום ,

1.האם לדעת הרמבם הירהור כדיבור דמי או לא ?ומה המקור ?
2.אם אדם ברך בליבו כגון להניח תפילין האם יצא או אם היתפלל בליבו האם יצא לדעת הרמבם ?

חיים.