ר"ח שחל ביום ו'- הקדים תפילת ליל שבת וסעודת השבת, האם יאמר "יעלה ויבוא" בתפילה ובברהמ"ז?

קלטת עוסקת בשאלות הלכתיות הנוגעות לתפילה וסעודת ליל שבת כאשר חל ראש חודש ביום שישי, ובפרט בדינים של אמירת "יעלה ויבוא" ובסוגיית הקדמת התפילה והסעודה לפני כניסת השבת. הדובר מציג את השאלות, דן בתשובות על פי פוסקים שונים, ומציג את עמדתו תוך התייחסות לכלל "אין לך אלא מקומו ושעתו" ולחריגים לכלל זה.

שאלת השואל:

השואל נוהג על פי מנהג אבותיו להתפלל תפילת ליל שבת מבעוד יום ולשוב לביתו מבעוד יום. הוא שואל שתי שאלות:

1. מאחר והיום ראש חודש, האם בתפילת ליל שבת המתפלל אותה מבעוד יום יאמר "יעלה ויבוא"?
2. האם בארוחת ליל שבת, שלדבריו הוא מקדש ואוכל אותה מבעוד יום, יאמר את "יעלה ויבוא" בברכה?

תשובה בנוגע לתפילה:

התשובה היא שלא יאמר "יעלה ויבוא" בתפילת ליל שבת, למרות שהתפילה נאמרת מבעוד יום. הנימוק הוא שכיוון שהתפילה היא תפילת שבת, אין בה מזכירים את ראש חודש.

תשובה בנוגע לסעודה:

• אין לו לסעוד סעודת שבת של ממש מבעוד יום. הוא רשאי לקדש מבעוד יום, אך לא לסיים את הסעודה לפני צאת הכוכבים.
• חובתו להמשיך בסעודה לאחר צאת הכוכבים ולאכול כשיעור כדי לצאת ידי חובה של סעודת ליל שבת.
• אם יאכל סעודה משמעותית לפני צאת הכוכבים, לא יצא ידי חובה.

סוגיית "יעלה ויבוא" בברכת המזון:

הדובר מציין שנפלה מחלוקת בין הפוסקים בשאלה האם אומרים "יעלה ויבוא" או "מעין היום" בברכת המזון כאשר אוכלים ביום שישי סמוך לשבת או במוצאי שבת סמוך לצאתה, ובפרט כאשר חל ראש חודש. הוא מזכיר את הכלל בשולחן ערוך (קפח, סעיף י') ש"אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון למרות שכאמור כבר יצאה השבת, דעזלינן בתר התחלת סעודה". אך הוא מעלה את הקושי כאשר ראש חודש חל ביום ראשון, ואם יזכיר של שבת עדיין לא ראש חודש, ואם יזכיר ראש חודש, הרי כל יום שבת יהיה כך.

הכלל של "אין לך אלא מקומו ושעתו":

הדובר מדגיש את הכלל הגדול בתורה ש"אין לך אלא מקומו ושעתו", ועל בסיס כלל זה נקבע מה מברכים ואומרים. הוא מביא דוגמאות נוספות להמחשת הכלל:

• אישה שמסיימת שבעה נקיים בארצות הברית וטסה לישראל - מותרת לטבול ולשמש עם בעלה לפי הזמן בישראל, למרות שבארצות הברית עדיין לא הגיע הזמן.
• אדם הטס מישראל לארצות הברית בערב שבת - מותר לו לחלל את השבת במטוס כל עוד לא נכנסה שבת במקום שהוא נמצא בו.

חריגים לכלל זה - הקדמת שבת:

למרות הכלל הנוקשה של "אין לך אלא מקומו ושעתו", ישנם חריגים הנוגעים להקדמת שבת:

• מותר לקדש על היין בערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת.
• "אומר רבנו בפרק 29 מלכות שבת, הלכה יא, יש לו לאדם לקדש על היין ערב שבת מ עוד יום אף על פי שלא נכנסה השבת."
• וכן מותר להבדיל על היין מבעוד יום, אף על פי שעדיין שבת.
• "וכן מבדיל על היין מבעוד יום אף על פי שעדיין היא שבת שמצוות שכירה לא אומרה בין בשעת כנסתו ויציאתו בין קודם לשעה זו במעט."
• חכמים התירו להקדים את תפילת ערבית של שבת כחצי שעה לפני צאת הכוכבים.
• "אלא אתה יכול אפילו כחצי שעה לפני כן להקדים להתפלל ערבית של שבת להקדים לקדש זה דין מיוחד."
• בדומה, התירו להקדים הבדלה מעט אם אדם מגיע לסעודה שלישית שהחלה מבעוד יום אך החשיכה.
• "קח כוס תבדיל בלי נר חס ושלום עדיין לא יצא השבת קח כוס תבדיל ותאכל ות יחד עם כל החברים תאכל כי התירו להקדים את ההבדלה קצת להקדים את הקידוש קצת התירו ואותו דבר תפילת ערבית."
• אדם שהוא אונן בצאת השבת יכול להקדים הבדלה ותפילת ערבית בלי נר לפני צאת השבת כדי שלא יהיה פטור מהן לאחר מכן.

השלכות החריגים על "יעלה ויבוא":

מאחר וחכמים אפשרו להקדים את קבלת השבת, התפילה והקידוש, הרי שהפעולות נעשות כאילו כבר שבת. לכן, בתפילת ליל שבת המתפללים מבעוד יום לא יאמרו "יעלה ויבוא", כי התפילה היא תפילת שבת ואין בה מזכירים ראש חודש.

הבדל בין קידוש לסעודה מבעוד יום:

למרות שהתירו לקבל את השבת ולהקדים את הקידוש, אין זה אומר שמותר לאכול סעודת ליל שבת של ממש מבעוד יום.

• "נהי לענייני קידוש אפשרו חכמים שאדם מקבל את השבת מקדים בקידוש הוא מקבל עליו את השבת למה לא זה כמו נדר אבל הוא לא יכול לעשות את האור לחושך ואת החושך לאור והואיל בזה בעוד יום איך תאכל סעודה של של ליל שבת."
• סעודת ליל שבת צריכה להיות דווקא עם הערב, לאחר צאת הכוכבים, כדי לצאת ידי חובת שלוש סעודות שבת.
• לכן, גם אם קידש מבעוד יום, עליו לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים, ובברכת המזון יזכיר של שבת בלי "יעלה ויבוא", כי ראש חודש כבר יצא.

עמדת הדובר:

הדובר מסכם כי לעניין "יעלה ויבוא" בתפילה, לא יאמר כי התירו להקדים את תפילת שבת ולהתפלל כמו שבת. לעניין הסעודה, בין כך לא יאכל סעודת ליל שבת לפני כניסת השבת, ואם יאכל, לא תיחשב לו כסעודת שבת. כדי לצאת ידי חובה, יצטרך לאכול לאחר צאת הכוכבים ולברך ברכת המזון של שבת בלי "יעלה ויבוא". הוא מציין שישנן מחלוקות רבות בפסיקות הללו ומבוכות רבות.

הערה חשובה:

הדובר מצטט הערה חשובה ממורו (רבנו?) הנוגעת להבדל בין קידוש לסעודה מבעוד יום, ומדגיש שהכל תלוי בזמן ובמקום. הוא מותח ביקורת על פרשנות מסוימת של השולחן ערוך (סימן רעא, סעיף ו') הנוגעת לברכת המזון לאחר קידוש מבעוד יום, ומציין שישנן דעות שונות בנושא.

סיום:

הדובר חוזר על הכלל ש"אין לך אלא מקומו ושעתו", אך מדגיש את החריגים הקיימים לגבי הקדמת שבת לענייני תפילה וקידוש, וכיצד זה משפיע על אמירת "יעלה ויבוא". הוא מדגיש שהדברים אינם פשוטים ותלויים בפרטים רבים