רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
באלו נסיבות רשאי לשנות ממנהגי ההידור של אבותיו ולא יחשב ל "דור מקלל אבותיו"?
היש גבולות בגדרי ההידור במצוות ובגדרי מתן הצדקה ועד כמה יתן מנכסיו ויחשב ל"חסיד שוטה"?
לשיטת רבינו הרמב"ם, האם חכמי ישראל לא החילו את גבולות ההידור על מצוות הדלקת נרות חנוכה?
מהם גדרי האיסור "קול באשה ערווה", האם כולל איסור דיבור עם כל אשה אף אם היא פנויה?
האם מותר לחייל הדתי בנסיבות שכאלו לצאת ממקומו בניגוד לפקודות הצבא או שבכל מקרה עליו להבליג?
מהן הגבולות של אי התחשבות שלטונות הצבא בחיילים? האם, למשל, יש לכפות על חייל בדיקת אשכים ע"י רופאה?
"משנכנס אב ממעטין בשמחה", על איזה שמחה מדובר האם כולל גם מנוחת הגוף והנפש?
האם יציאה לנופש הכולל מסגרות של העצמה רוחנית, יש בהם פגיעה במאפיין האבלות של תשעת הימים?
היוצאים להינפש ולנוח בימים אלו, על אלו דברים צריכים הם להקפיד ע"מ שלא להיכשל בירידה ברמה הרוחנית?
היש לפי דין התלמוד חובה לרחוץ ידיו או ליטלם בכל מקרה שיצא מבית הכסא?
מי שיצא באמצע הסעודה להשתין מים חייב ליטול ידו אחת בחזרתו. אם נחשוש לרוח רעה מדוע יטול רק יד אחת?
כיצד יש להתייחס לבית הכסא כמקום ששוכנת בו רוח רעה או כמקום זוהמה?
האם אני יכול לשיר שיר בקריוקי בפורים מהזמרים שנפסלו ע'י הרבנים [הרב אמנון יצחק]
לק"י
לכבוד הרב שלום
בעניין לבישת ציצית קטן .
הרי, לשיטת רבינו א"צ אא"כ נטל טלית המכסה את ראשו ורובו משא"כ בציצית קטן שלימינו הנלבשת ע"ג.
א"כ מדוע לברך עליה ויותרמכך מה טעם לבישתה
אודה לכבוד הרב לתשובה לשיטת רבינו
בכל הכבוד והערכה
