לכבוד הרב שלום רב כמה שאלות שעלו לי במחשבתי בשעת לימודי הלכות ק"ש במשנה תורה (הוצאת מכון משה)
1) בהלכות ק"ש פ"ג ה"ו - קטן שאינו יכול לאכול כזית דגן בכדי שיאכל הגדול כ -3 ביצים דגן אין מרחיקין לא מצואתו ולא מימי רגליו. מה הדין לגבי הצואה אם ריחה רע?

בס"ד כשאדם איחר לתפילת עמידה ולכן חיכה עד חזרת הש"ץ והחל מילה במילה עם החזן עד הסוף כשמגיע לברכת כהנים ואומר יחד עם החזן הטוב שמך ולך נאה להודות, ואז הכהנים מתחילים האם בגלל שנמצא באותו מקום המיועד לברכת כהנים מותר יהיה לו לענות אמן או צריך להקשיב בשקט ולא לענות?

כתוב בהלכה שאדם לא יחלוץ את התפילין לפני סוף ובא לציון וכן לא יצא מבית הכנסת האם יש מקרים להתיר כגון: כשיצא לאדם מסיבה כלשהיא להתפלל במנין מאוחר, והוא ממהר מאוד לעבודה ואם לא יצא יאחר את האטובוס, האם מותר לו לצאת אחר קדושה או אחר חזרת הש"ץ?

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כת"ר בהלכות תמידין ומוספין (ד
ד) שאסור למנות את ישראל "אלא על ידי דבר אחר". מה הסיבה לכך?

שלום מארי, בתור ש"ץ, כאשר אני מתפלל את תפילת חזרת הש"ץ, אני צריך ומחויב להמתין שיכלה ה"אמן" מפי קהל המתפללים לאחר כל ברכה, ורק אז להתחיל את הברכה הבאה?

לכבוד הרב שלום וברכה האם מותר לענות אמן לאחר שאדם בירך אותי בהצלחה או בבריאות (ברור שזו לא ברכה בשם ומלכות)? ומהי אמן יתומה שאסור לאמרה? בברכה ובתודה רבה