שלום לכבוד הרב שליט"א.
כבודו כתב שאם תימני בלדי בירך ואמר את שם ה' "אדוני "במקום להגיד את הדלת בחולם הוא אמר בצירי - בשגגה יצא. (כמו תימני שרעבי)
1. מדוע בשגגה יצא? הרי אין לו מסורת להגיד את שם ה' כך? הוא משנה את משמעות המילה לגמרי!!!
2. ספרדי או אשכנזי שיגידו בברכה את שם ה' "אדוני"- הדלת בצירי ולא בחולם יצאו ידי חובת הברכה? (מדובר בשגגה, בדיעבד גדול) כל טוב.
שלום כבוד הרב,
יש לי משהוא שמפריע לי ורציתי לשאול דעת תורה בעלי בעל מקסים עוזר בבית, מכבד וכל מה שאני דורשת אני מקבלת באמת שאין לי תלונות מפריע לי רק דבר אחר הוא עובד ביום ובערב הולך לשיעור תורה הוא לומד עם חברים נושאים שונים אבל בשיעור עצמו הם יושבים מעשנים סיגריות ולועסים גת כל החברים ממוצע תימני והם מיסתדרים עם זה יופי! לי קצת מפריע העניין כמובן שאני לא אומרת לו ודיי מנסה להיתעלם אבל זה מציק לי. שאלותיי הם 1 האם זה בסדר שהם מעשנים ולועסים באמצע לימוד תורה? (מבחינת התורה לא מבחינתי )
לכבוד הרב
1) מישהו אצלינו בישיבה אמר שהזרם הדתי לאומי טועה, והוא מסלף את השו"ע לפי רצונו, למשל נאמר לי שפעם בנות דת"ל עשו "הפגנה" בכותל והשתטחו על הרצפה ושוטרים לקחו אותם משם. אם זה מקרה נכון, מי התיר להם להפגין בצורה כזו ואיפה הצניעות?
אני כל הזמן נתקל בקושי להסביר לאישתי את שיטת הפסיקה ולמה אני "מקל" בכל מיני דברים כמו בישול אחר בישול בשבת בין המצרים, ספירת העומר ברכה לפני נטילה דיבור אחר נטילה יש לי את הספר שולחן ערוך המקוצר אבל הוא לא מכריע ונותן מנהגים לכאן ולכאן ויש לי את המסורת מבית אבא (שלאו דווקא הכי משכנעת עקב אי הקפדה על הכל) איך אני יכול להסביר למה אני הולך לפי הפסיקה הזו ואיפה אפשר באמת למצוא אגד של ההלכות של התמנים אבל שיהיו יותר מוכרעות ומוסברות. כמו כן בסוגיה של עשה לך רב. האם הרב צריך להיות פוסק בהכל גם בהנהגה גם בטהרה וגם בכל ההלכות כי אם לא בנמצא רק תמני שפוסק לפי מנהג אבותי אז מה עושים במצב הנ"ל.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. אני תימני בלדי משתדל ללכת לפי שולחן ערוך המקוצר - מהרי"ץ. האם אני יכול לברך על נטילת ידיים לסעודה לפני הנטילה כדעת הרמב"ם, ולא לפי מהרי"ץ?
2. תימני שביטא את שם ה': "אדני"- במקום להגיד את הדלת בחולם, בצירי. האם בדיעבד זה נחשב שהוא אמר את שם ה' נכון?
תודה וכל טוב.
כתב הרמב"ם בדברים הנוהגים בסעודה הל' ברכות ז' יב: .. גָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל–מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן... סביב עניין זה נפתחה מלחמה חזיתית בתימן בין הנוהגים על פי הרמב"ם ובין הצד השני (- עם נפגעים קשים משני הצדדים..) סביב פינוי את השולחן לפני ברכת המזון – אלו מתעקשים לפנות מהשולחן את כל הלחם שנמצא עליו, ואלו לא יברכו ברה"מז אם לא יהיה עליו לחם (- ואפילו כבר פינו הכל - יביאו לחם ואחר יברכו! ) והנה מסתבר שבליל הסדר שכתוב בו .. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן כיצד מקיימים זאת בני הצד הראשון? הפלא ופלא, הם מכסים את כל השולחן עם מפה וכך גם לשיטתם זה נקרא לעקור את השולחן !!
1) איך תימני בן זמננו יכול לאכול במוסד ציבורי שלא עושים בו חליטה?
2) האם כאשר אני מולח עוף או בשר במשך שעתיים זה פוטרו מחליטה?
3) האם חליטה פוטרת מממליחה או רק צלייה פוטרת ממליחה?
4) האם תימני יכול לשאת אשה שנייה ושלישית גם כיום עפ"י ההלכה וכמה נשים מותר לו לשאת בסה"כ?
5) האם התימנים נשבעים בתקיעת כף בחופה?
6) האם התימנים נהגו לאחר החופה לעשות חדר ייחוד ולאחר מכן הכלה צריכה לצאת בכיסוי ראש או שמא הואיל וכיום הנשים יוצאות גלויות ראש ורק יום למחרת מכסות צריך לבטל את הייחוד או להכניס קטן לחדר בכדי שלא יתייחדו?
שלום. מה לעשות כאשר יש סתירה בין הבנים של הרב עובדיה בקשר למדיח כלים. הרב אברהם יוסף מתיר להשתמש במדיח כלים לבשר וחלב יחד. לעומתו הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף, איסור והיתר, סימן פ"ט סעיף פו עמ' תפד) כתב: 'מדיח כלים..., אם מקפידים על כך שלא יכניסו לשם שיירי מאכל (קצת גדולים) בעין לתוך המכונה, ויש שם רק לכלוך ושומן שעל הצלחות והכפות, אפשר להשתמש במדיח כלים זה הן לכלי חלב והן לכלי בשר, בזה אחר זה. ואפילו בו ביום. אולם אם אין מקפידים בזה, ומכניסים לתוך מכונת המדיח כלים שיירי מאכל כמו חתיכות של בשר או פיצה, קשה להקל. .... ע"כ. מי יאמר לנו מה דעת מרן עובדיה.
לכבוד הרב שלום רב!
1. לפי הרמב"ם האם צריך ש"צ להתפלל לחש וחזרה בתפילת מוסף של שבת בפרט ובשאר התפילות בכלל?
2. ראיתי שהרב ענה שלפי מהרי"ץ יש להתפלל תפילת מוסף ללא חזרה והלא הרב רצאבי כתב בספרו שמתפללים לחש וחזרה וידוע שהרב רצאבי פוסק לפי מנהגי מהרי"ץ?!
3. אם אפשר מכבוד הרב שיציין מקורות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א חלק הדקדוק למהרי"ץ ומסורת הקריאה למרות שמסורת הקריאה איננה כתובה בשום מקום אך בתימן נעשו ניסיונות למצוא הוכחות וראיות למסורת זו מן הכתובים (תיגאן), ואחד מהם הוא מהרי"ץ בחיבורו חלק הדקדוק. מהרי"ץ הסתייע בתיגאן כדי לחזק מסורת קריאה בניגוד לספרי הדפוסים. למרות שהערותיו של מהרי"ץ לא כיסו את כל ההבדלים במקרא, אך הוא הראשון שבדק באופן שיטתי ומסודר מסורת קריאה מול התיגאן הקדומים. שאר חכמי תימן שבתימן הזכירו את התיגאן הקדומים אך רק על פסוקים ספורים.