שלום. מה לעשות כאשר יש סתירה בין הבנים של הרב עובדיה בקשר למדיח כלים. הרב אברהם יוסף מתיר להשתמש במדיח כלים לבשר וחלב יחד. לעומתו הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף, איסור והיתר, סימן פ"ט סעיף פו עמ' תפד) כתב: 'מדיח כלים..., אם מקפידים על כך שלא יכניסו לשם שיירי מאכל (קצת גדולים) בעין לתוך המכונה, ויש שם רק לכלוך ושומן שעל הצלחות והכפות, אפשר להשתמש במדיח כלים זה הן לכלי חלב והן לכלי בשר, בזה אחר זה. ואפילו בו ביום. אולם אם אין מקפידים בזה, ומכניסים לתוך מכונת המדיח כלים שיירי מאכל כמו חתיכות של בשר או פיצה, קשה להקל. .... ע"כ. מי יאמר לנו מה דעת מרן עובדיה.

לכבוד הרב שלום רב!
1. לפי הרמב"ם האם צריך ש"צ להתפלל לחש וחזרה בתפילת מוסף של שבת בפרט ובשאר התפילות בכלל?
2. ראיתי שהרב ענה שלפי מהרי"ץ יש להתפלל תפילת מוסף ללא חזרה והלא הרב רצאבי כתב בספרו שמתפללים לחש וחזרה וידוע שהרב רצאבי פוסק לפי מנהגי מהרי"ץ?!
3. אם אפשר מכבוד הרב שיציין מקורות

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א חלק הדקדוק למהרי"ץ ומסורת הקריאה למרות שמסורת הקריאה איננה כתובה בשום מקום אך בתימן נעשו ניסיונות למצוא הוכחות וראיות למסורת זו מן הכתובים (תיגאן), ואחד מהם הוא מהרי"ץ בחיבורו חלק הדקדוק. מהרי"ץ הסתייע בתיגאן כדי לחזק מסורת קריאה בניגוד לספרי הדפוסים. למרות שהערותיו של מהרי"ץ לא כיסו את כל ההבדלים במקרא, אך הוא הראשון שבדק באופן שיטתי ומסודר מסורת קריאה מול התיגאן הקדומים. שאר חכמי תימן שבתימן הזכירו את התיגאן הקדומים אך רק על פסוקים ספורים.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א התיגאן החדשים המודפסים – שאמי ובלדי הכינויים שאמי ובלדי מתייחסים למקור המסורת, כאשר בלדי מתייחס למסורות מקומיות מקוריות קדומות שנהגו בהם יהודי תימן, ואילו שאמי – מסורות שהושפעו מחוץ לתימן. אפשר להשתמש בכינויים אלו גם לגבי התיגאן המודפסים החדשים (כתר ירושלים – תפסיר, תורה קדומה, תורת אבות, פרשה מפורשה, כתר ישראל - עזריאל צדוק, כתר תימן – נוסח תימן). תיגאן בלדיים - תיגאן אשר נערכו לפי מסורות שנהגו בהן מימי קדם ("מסורת הקריאה), כפי שמארי יוסף קאפח כותב: "...

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לפני כמספר ימים, הייתי נוכח במעמד תיעוד מסורת הקריאה של ביכנ"ס אלשיך ע"י הרה"ג יוסף עראקי שליט"א ואדם בן נון. המסרן היה מארי סאלם בן פנחס אפרים הכהן ממתפללי ביכנ"ס אלשיך. התיעוד נעשה באופן מקצועי, כאשר אדם בן נון קרא בפניו פסוקים נבחרים (מקרא ותרגום) והמארי תיקן את הקורא לפי מסורת הקריאה שלהם. לפני קריאת הפסוקים, הרה"ג יוסף עראקי שליט"א העביר איתו חוויות על תימן בשפה תימנית שוטפת ושאל אותו שאלות במנהגים. מצד אחד היתה אוירה רצינית ומקצועית בכל הנושא של מסורת הקריאה ומצד שני היו הרבה קטעי קישור מתובלים בהומור תימני.

שלום וברכה. אני הולך כפסיקת הר"מ. האם מותר לך לענות אמן אחר ברכת "הנותן ליעף כח" שאשכנזי מברך אותה בבוקר? וכן שאר ברכות שהר"מ סובר שאין לברכם? וכגון עניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", שבסוף תפילת האשכנזים?
2) "לא יענה אמן חטופה". האם מותר לי לענות אמן במבטא ספרדי במניין ספרדי, למרות האיסור המפורש דלעיל? (לענות אֲמן)?

שלום לכמו"ר. אני מתפלל בעבודה עם אשכנזים, שעושים מניין של לחש וחזרה בדר"כ. בעת שחסר לנו מניין ועד שמגיע עשירי כברהזמן דחוק, החזן מתפלל תפילה אחת, ושותק לאחר האל הקדוש שכל הצבור מתפללים יחיד. מה עלי לעשות כאחד הנוהג לשיטת רבנו.
1. האם להמשיך כמו חלק מהציבור את תפילת הלחש "אתה חונן" וכו'?
2. האם להתחיל מחדש כמו חלק מהציבור את תפילת 18?
תודה רבה לכמו"ר

שלום וברכה הרב!
לפי מי עדת התימנים הבלאדי צריכה לנהוג לפי פסקו של הרב רצאבי (שולחן ערוך המקוצר) או לפי מרן הבית יוסף!(או אולי לפי הרמב"ם)!

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א לאור העובדות שאפרט לקמן, הגעתי למסקנה שכתר ארם צובה עדיף מכל התיגאן של יהודי תימן!
1. מסורת המקרא המקורי של יהודי תימן היה בבלי טהור אך רובו ככולו נמחק לטובת המסורת הטברנית מאז שזרח אורו של הרמב"ם בתימן.
2. ספרי - תורה של יהודי תימן הועתקו מס"ת שכתב רבנו הרמב"ם, לכן קיימת אחידות בין סופרי תימן, מבלי הבדל גיאוגראפי או כיתתי, בצורת הפרשיות (פתוחות וסתומות) ובנוסח התורה (חסרות ויתרות), וכן קיימת התאמה עם כתר ארם צובה.

השותף שלי התימני מבשל גם בשר וגם חלב בתנור המקלה שלו. האם זה מותר לפי המסורת התימנית? (לפי הרב האשכנזי שלי זה מאוד בעיתי)