אני כל הזמן נתקל בקושי להסביר לאישתי את שיטת הפסיקה ולמה אני "מקל" בכל מיני דברים כמו בישול אחר בישול בשבת בין המצרים, ספירת העומר ברכה לפני נטילה דיבור אחר נטילה יש לי את הספר שולחן ערוך המקוצר אבל הוא לא מכריע ונותן מנהגים לכאן ולכאן ויש לי את המסורת מבית אבא (שלאו דווקא הכי משכנעת עקב אי הקפדה על הכל) איך אני יכול להסביר למה אני הולך לפי הפסיקה הזו ואיפה אפשר באמת למצוא אגד של ההלכות של התמנים אבל שיהיו יותר מוכרעות ומוסברות. כמו כן בסוגיה של עשה לך רב. האם הרב צריך להיות פוסק בהכל גם בהנהגה גם בטהרה וגם בכל ההלכות כי אם לא בנמצא רק תמני שפוסק לפי מנהג אבותי אז מה עושים במצב הנ"ל. זה יוצר לי קשיים בשלום בית אשמח לתשובה. אם זה לא יטריח במחילה אז גם מפורטת.
תודה רבה איתמר