השקפה
לכבוד הרב
1) מישהו אצלינו בישיבה אמר שהזרם הדתי לאומי טועה, והוא מסלף את השו"ע לפי רצונו, למשל נאמר לי שפעם בנות דת"ל עשו "הפגנה" בכותל והשתטחו על הרצפה ושוטרים לקחו אותם משם. אם זה מקרה נכון, מי התיר להם להפגין בצורה כזו ואיפה הצניעות?
2) נראה שהחיילים עם הכיפות הסרוגות (בעיקר הקטנות ביותר) בצבא מקדשים את הצבא והמדינה יותר מהתורה, איך מגיעים לדבר כזה במיוחד והם באים מישיבות הסדר? בהתיחס לזרם שלנו זרם הרמבמ"י אני דתי מבית, נמצא כעת בישיבה חרדית ליטאית, אני מגדיר את עצמי כרמבמ"י. אני רוצה לבנות בית חרדי למהדרין (לפי תורת הרמב"ם) ואני מאוד אוהב את השקפתם של הרבנים בישיבה ביחס ללימוד הגמרא, ואת הלימוד עצמו, ואורח חייהם, אלא שאני לא מתכוון לשבת בישיבה ולקבל מלגה, כי זה בניגוד לשיטתו של רבינו ואבותינו. הרב אמר לי בפגישה (לפני כחודש בערך) שאני יכול להתחיל לפגישות. כשדיברתי עם הראש ישיבה שאמרתי לו שהרב אמר לי להתחיל, אך הראש ישיבה חושב שאני צעיר מידי (באלול אהיה בן 25 בע"ה) אבל בישיבה רק כשנה (בעולם הישיבות כבר שנתיים בערך).
3) ביקשתי מהראש ישיבה שידבר עם הרב אך העניין מתעכב, וגם דיברתי עם המשגיח (על היצרים והאי נוחות) והוא אמר שידבר עם הראש ישיבה ועם הרב אבל זה גם כן מתעכב. מה אני אמור לעשות במקרה זה? לא נח לי להתחיל להפגש כל עוד אני "חי" על חשבון הישיבה. אבל מצד שני היצרים מתגברים. הרב אמר לי שהזרם היותר קרוב אלינו הוא החרדל"י.
4) במה מתבטא הזרם החרד"לי ושלנו ביחס ללאומיות, למדינה, צבא?
5) האם ניתן להיות רמבמ"י לא כ"כ לאומי? למשל זה לא בראש מעייני לדעת מתי חל בדיוק יום ירושלים ויום העצמאות וכהנה כהנה תוספות של ראשי ממשלת ישראל והכנסת לדורותם ואני לא כ"כ מתלהב מהרעיון לשלוח את הבנים שיהיו לי (אי"ה) לצבא איך שהוא נראה היום.
6) דיברתי עם חבר שלי (הוא חרדי) על שידוכים עם חרדיות והוא אמר לי שאם אני ארצה להפגש עם חרדית אצטרך לחבוש כיפה שחורה (רצוי קטיפה - עם סרט), ולומר שאני מוכן ללמוד יום שלם, ולהגיע לשיחה עם הרבנית "מדוגם". (אני לא יודע אם להיות נגד הרעיון או לתמוך בו) א) מה דעת הרב בנוגע לשינוי החזותי ע"מ להפגש עם בת מדרשה ברמה גבוהה? יאמר שאני ביום יום הולך שחור לבן אבל עם כיפה שחורה סרוגה.
ב) מה דעת הרב לגבי חבישת מגבעת לאחר חתונה (אם זה יוביל להסכמה להיפגש)?
ג) אני לא מתכוון ללמוד ולקבל כסף, למה בעיני החרדים הדרך שלנו לא נכונה? הרי אנחנו מוכנים ללמוד יום שלם ולא לקבל אגורה! (אני רוצה לעבוד 3-4 שעות ביום, ואם האשה תסכים אז לא לעבוד כלל והיא תביא את הפרנסה ולא לקבל כסף מהישיבה) ולהנות מ"יגיע כפיך כי תאכל". שתמשיך להגדיל תורה ולהאדירה
1. אסור להתייחס לציבור בהכללות. אלא הבנות שמפגינות באופן כזה טועות. ואם רב או רבנים התירו להן להפגין אפילו יגררו ע"י שוטרים, לענ"ד הם טועים. אבל אין לשלול בגלל זה ציבור שלם.
2. גם כאן יש התייחסות מוטעית. לא כל בעלי הכיפות הסרוגות מקדשים את הצבא והמדינה יותר מן התורה. ואם יש מיעוט כזה הם טועים. ואם המיעוט הזה הוא מבין אלה שהם יותר לאומיים מאשר דתיים, והלאומיות מקרבת אותם לדת, אשרי ומי יתן (=הלוואי). כלום השבים בתשובה מעולם החרדים לא מתחילים לשוב בתשובה ברמה של מסורתיים, ואח"כ עולים לדרגת דתיים, ואח"כ לדרגת חרדים.
3. יש לזרם הישיבתי ליטאי יתרון גדול, מרכזיות לימוד התורה והחינוך לדקדק במצוות. אשר לגיל הנישואין, הדבר פשוט שלפי ההלכה הגיל הוא 17-21, אבל יש וראשי ישיבות סבורים שלא יפחתו מללמוד עד גיל 21-22 כהוראת שעה. אבל גיל 25 ?! זוהי דעתי הדלה.
4. זהות החרדליות לזרם הרמב"מי אינה בהכרה בענייני הציונות והמדינה, אלא השילוב של תורה ודרך ארץ, העדפת הלימוד הלכה למעשה, ההתייחסות השכלית לדברי חז"ל ועוד.
5. למורנו הרב יוסף קאפח ז"ל היתה ביקורת נוקבת ביותר כלפי שלטונות המדינה, והוא היה ראש הרמב"מיים בימנו. אבל למרות ביקורתו הנוקבת, למעשה הוא השתדל לנהוג במתינות ובשקילות כדרכו של הרמב"ם.
6. לא כל אדם יכול להשיג את כל רצונותיו, ולממש את כל מגמותיו. ולעולם ישקלל אדם את ענייניו, מה לוותר, ומה לשאוף בעקשנות להגיע. ובענייני החזות ניתן לוותר.