שאלה על מנהג הרמבמיים
כתב הרמב"ם בדברים הנוהגים בסעודה הל' ברכות ז' יב: .. גָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל–מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן... סביב עניין זה נפתחה מלחמה חזיתית בתימן בין הנוהגים על פי הרמב"ם ובין הצד השני (- עם נפגעים קשים משני הצדדים..) סביב פינוי את השולחן לפני ברכת המזון – אלו מתעקשים לפנות מהשולחן את כל הלחם שנמצא עליו, ואלו לא יברכו ברה"מז אם לא יהיה עליו לחם (- ואפילו כבר פינו הכל - יביאו לחם ואחר יברכו! ) והנה מסתבר שבליל הסדר שכתוב בו .. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן כיצד מקיימים זאת בני הצד הראשון? הפלא ופלא, הם מכסים את כל השולחן עם מפה וכך גם לשיטתם זה נקרא לעקור את השולחן !! אשמח אם כב' הרב יסביר לי, מדוע כשהעיקשים מניחים לחם על השולחן ומכסים אותו במפה זה לא נקרא סילוק השולחן? לשון אחר - מדוע ב" עוקרין את השולחן " הרמבמיים מכסים אותו במפה ודיי להם לקיים עקירה. ואילו ב"מסלקין את השולחן" הם לא מסכימים לברך אפילו כאשר הלחם מכוסה במפה על השולחן? אני רואה כאן עקשות של שני הצדדים, וב"ה וב"ש שהיצלנו מהמחלוקת, שכן מעולם לא הקפדנו בתוך ביתנו בעניין זה ואפילו אם תשאלו אותי אם אצלנו נמצא לחם בזמן הברכה או לא - לא אדע לענות. ותודה לרב ויזכה לכל מידה טובה וישכין שלום ביננו
אמת שהמחלוקת ההיא גלשה מעבר לממדים ההלכתיים ההולמים אותה, ושני הצדדים גילו עקשנות שלא במקומה כפי שאבאר להלן. רק לפני כן, יש להעיר שהדוגמה מליל הסדר אינה רלבנטית. כי בליל הסדר כשעוקרין השולחן בפועל או ע"י כיסוי, טרם גמרו מלאכול. וכל העקירה היא רק לצורך שינוי. ואשר לעניין השינוי במחלוקת, צודקים הרמב"מיים, שלפי המשנה בברכות, ולפי רבינו, יש לסלק את השולחן או לנקותו לפני ברכת המזון. שני הצדדים יודעים או צריכים לדעת, כי אסור להגיש על השולחן פתח באופן מיוחד, לפני ברכת המזון, כי זה בבחינת העורכים לגד שולחן. על הרמב"מיים לדעת, שאין איסור לשייר פת מכוסה, על השולחן. ולכן אני מורה ובא, וכך נוהג ומנהיג לנקות את השולחן לפני ברכת המזון, כי ברוב המקרים, בושה וכלימה לברך כשהשולחן לאחר האכילה, הוא מאוס ביותר, בגלל שיירי המאכלות, והכלים המלוכלכים. שזה בוודאי אינו שולחן ה'. ומשיירים פת (לא מביאים) מכוסה על השולחן, ומברכים ברכת המזון. ושלום על ישראל.