דילוג לתוכן העיקרי

המשכים לסליחות, האם יקדים ברכות התורה עם ההשכמה או לאחר הסליחות?

תוכן

והרי הסליחות אינן נכללות בכלל לימוד תורה?

האם בגלל שהסליחות מכילות פסוקי התורה נחשב כלימוד תורה למרות שנאמרים בדרך תחנונים?

מדוע איננו מברכים ברכת התורה מן הלילה והרי היום מתחיל מהלילה?

מי שאיבד כושר הדיבור, האם חייב לדחות ארוחתו למועד שאחרים סועדים ע"מ שיצא י"ח בברכה שלהם?

תוכן

או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?

למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?

וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?

בילבול בברכת התורה, ואכילה בבית המדרש.

שלום וברכה כבוד הרב.
שתי שאלות לי אליך:
1) מצד אחד, מותר לחכם לאכול בבית מדרשו. מצד שני, זה מאוד לא מנומס לאכול בפני בני אדם אחרים בפמבי, ובטח כשזה מדובר בת"ח. האם ראוי לת"ח לאכול בבית במדרש? המקום עם אנשים ואי אפשר לאכול בצנעה רבה.
2) קראתי ק"ש 5 ד' לאחר שקמתי כי זמן ק"ש כמעט הגיע לסופו, וכשסיימתיה, נזכרתי שלא ברכתי ברכות התורה. מה לעשות במקרה כזה? יצאתי ידי חובה?
תודה רבה, רבינו.

האם אירוע קידושין ונישואין מחייב בברכת "שהחיינו"?

תוכן

אם כן, מדוע דווקא החתן שהרי זה אירוע שמחה משותף גם לכלתו ולפי זה לכאורה יש לברך "הטוב והמטיב"?

האם יש כללים קובעים לחיוב ברכת "שהחיינו" או שכל ארוע משמח מחייב באופן גורף בברכה זו?

מהו, אם כן, משמעותה של הברכה דהיום על טלית חדשה מתחת לחופה?

ביאור דעת הרמב"ם בגמ' מסוימות, והיסח הדעת דברכות

א. יורינו מורינו איך מתישב דעת הרמב"ם בגיששתו לעינייני כישוף, עין - הרע, רוח - רעה וכדו', הרי ישנם גמרות ערוכות שמזכירות עניינים אלו, כגון בנתיה דרב נחמן שנהגו בכישוף בגמ' גיטין וכו'. לגבי רוח - רעה במשנה פ"ב דשבת תנן 'המכבה את הנר... מפני רוח - רעה..' כבר פי' רבינו הרמב"ם הובא בפי' הרע"ב, 'רוח - רעה מין חולי הוא מתחלואי הנפש שישב בחושך ייטב לו'. כיצד הביאור בגמ' הנ"ל ודומיה?
ב. מהו הגדר בהיסח הדעת ושינוי מקום באכילה להצריך לברך שנית? יורינו מורינו ושכמ"ה.

יצא מחוץ לביתו באמצע סעודתו, באלו ברכות מתחייב בשובו?

תוכן

האם יברך ברהמ"ז טרם יציאתו, האם בשובו יברך ברהמ"ז וברכת המוציא אם ירצה לחזור ולאכול?

באלו נסיבות לא נחשב שינוי מקום למרות שיצא מחוץ לביתו ולא יתחייב ברהמ"ז למפרע?

האם ישנה הקבלה בדין שינוי מקום לדין היסח דעת והאם יציאה לעשיית צרכים נחשבת לשינוי מקום או היסח דעת?

ברכות הסעודה

שלום וברכה למארי ערוסי אנא ענה על 2 שאלותיי: באמצע סעודה, אני צריך לצאת מהבית לכמה רגעים. מותר לי לכתחילה לברך ברכת המזון רק כשאחזור, או שלכתחילה צריך לברך לפני היציאה? האם הרב יסכים לתת דוגמאות להלכה "ברך על מעשה קדרה פטר את התבשיל" (פ"ד), כי ההלכה לא ברורה לי.
תודה רבה מאד

תפילה על אחר, וברכה לבטלה.

שלום וברכה מארי ערוסי בתשובתך הקודמת אמרת שהמתפלל משפיע על אחרים בכך שהוא גורם לכם השפעה ומרעיד את לבבותיהם. אם כך, האם יש טעם להתפלל על שבוי? הוא לא יודע אפילו שמישהו מתפלל עליו. ושאלתי השניה: למה המברך ברכה לבטלה צריך לומר בשכמל"ו, הרי הוא אומר 'ברוך' אתה ה'. הוא לא מזכיר לבטלה, הוא מברכו.
תודה וברוך תהיה

ברכת קרקר, וקביעת סעודה

שלום וברכה למארי רצון אכלתי כזית קרקר. עליי לטול ידיים ולברך ברכת המזון, או שזה רק אם אכלתי כשיעור?
2) הייתי חצי שבע. אכלתי קצת, 50 גרם זלביה, או 50 ג' בורקס (כצורת פת) התחייבתי בברכת המזון, כי קבעתי סעודה?
תודה רבה

Subscribe to הלכות ברכות