לכב` הרב שלום!

א. במקורות שונים ומרובים ביהדות מובאים רעיונות אשר אין אני מבינם בדרך אחרת חוץ לזו שישנו עוד כח בעולם חוץ לקוב"ה, כח סיסטמתי.

שלום רב,
א. קראתי במאמר שמדבר על ימי חודש אלול שמאז שנחרב בית המקדש (הראשון או השני לא זוכרת) שערי תפילה נסגרו אבל שערי בכיה נשארו פתוחים. האם זה נכון ששערי תפילה נסגרו ואם כן אז מה הטעם להתפלל?
ב. מה פירוש 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו'?
תודה רבה ויום נעים

שלום הרב!

בס"ד

בעבר הייתי קשור למקובלים רבים.
השם שניתן לי בברית המילה (וכך בת.ז) היה "אלי", אך הם יעצו לי והפחידו אותי לשנות את שמי ל"אליהו רחמים", ואכן הלכתי למשרד הפנים ושיניתי שמי לאליהו רחמים.
כיום בזכות הרמב"ם אני מבין כי אין משמעות יתירה לשם, והייתי יכול לחיות מצויין גם עם השם אלי.
אך מה לעשות, כעת כתוב לי בת.ז "אליהו רחמים", ושם קודם: אלי.
האם בכתובה אהיה חייב לכתוב אליהו רחמים? אינני מעוניין בשם זה מכיון שהוא מזכיר לי את בורותי בעבר, ואני רוצה לחזור לשמי השטבעי שניתןללי ע"י הורי

שלום עליכם.
בקידושין מ עמוד ב .
"ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר (יחזקאל לג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו" (וכך פסק הרמב"ם להלכה), והרי למדנו בדף הקודם" מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' " ולפיכך מדוע על מחשבתו (ההתחרטות על מעשיו הטובים) יפסיד את כל אשר עשה ?
בברכה ובתודה

הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..

שלום לכבוד הרב,
ישנם הטוענים שהגותו של פרופ' ליבוביץ' אמונה עפ"י משנת הרמב"ם. מעיון במאמר הנ"ל נראה שמגמתו של המחבר הינה להבליט את ההבדל בין עבודת ה' לבין עבודת האדם שבתפילה. יחד עם זאת, הייתי מעוניין לדעת כיצד עולות רעיונותיו של פרופ' ליבוביץ' בקנה אחד עם משנתו של הרמב"ם.
1. על תפילות מיוחדות לרגל נסיבות מיוחדות מכנה הפרופ' ליבוביץ' "דרישה אוילית ומחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולם לטובת המתפלל". --- ומה עם תפילת משה לרפואת מרים אחותו? --- ומה עם תפילת משה על העם ותשובת ה' "סלחתי כדבריך"?

לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייע בדבר תורתו, מדוע עלינו להכיר טובה לקב"ה אף על הנסיונות בהן הוא מעמידנו אם באנו לעולם בעל כורחינו? האם הקב"ה עושה לנו טובה? הרי ביטוי שכזה הוא מתייחס לישות שנמצאת כבר (נניח האדם) ואז גורם חיצוני לה עושה לה טובה!, היא נפעלת, אך היא ישנה לפני שנפעלת עליה הטובה מאותו הגורם החיצוני? ולא יתכן שנאמר כך, שהיינו קיימים וקדומים כך שנעשית עלינו הטובה מאת ה' ואנו צריכים וחייבים להחזיר לו יתברך טובה?! שכן אנו ברואים, ה' ברא אותנו.. תורה היא ואני מחפש תשובה. רוב שלומות, גלעד.