מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?

היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל? 

מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?

אחד התנאים לחיוב בתרו"מ כאשר הוא משמש למאכל אדם והרי בנסיבות אלו עלי הנענע אינן נאכלין?

היש נסיבות שהשימוש בעלי נענע לא יתחייבו בתרו"מ כדין תבלינים הפטורים מתרו"מ לאור יעודם לטעם או ריח?

האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו? 

חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?

מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי? 

באלו נסיבות יהיה מותר לאכול פירות שנקטפו מהעצים, בדרך עראי ללא חיוב הפרשת תרומות ומעשרות?

מהם המבחנים של כניסה האחורית לבית כדי שתיכלל בהגדרה ש"אינה קובעת למעשר"?

האם יש הבדל בדיני הפרשת תרומות ומעשרות בין פירות שהובאו לבית מהשדה, שהובאו מהחצר או הובאו מהגינה?

 האם די בתרומות ומעשרות שהופרשו מן היין שהופק בשלב הראשון של עשייתו מן הענבים המקוריות?

מהו בסיס האיסור לפת של גויים ומהם התנאים להתיר ברמה העקרונית פת זו?

האם בהעדר גורמי כשרות בחו"ל ניתן לסמוך על היתר פת נחתום של גויים?

הרוצה לעקוף בעייה זו באמצעות אפייה עצמית מקמח גויים שנופה כדין, האם יתחייב בהפרשת חלה?

היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?

ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?

האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?