שלום רב

בעניין מניין המתקיים ברחוב או בחניה של בית,

התרגום נתקן מימות עזרא כדי שיבינו מה כתוב בתורה, משום שלא הבינו את לשון הקודש.

היום שאנו חכמים ומבינים את לשון הקודש, מדוע נמשיך לתרגם?

האם מניין שבו עולה קורא אחד המברך בתחילת קריאת התורה ובסופה בלבד בגלל סכנת התקרבות המתפללים זה לזה יש לו על מה לסמוך או שמא על הקורא לברך תחילה וסוף לאחר כל עלייה למרות שהוא היחיד שקורא את כל הפרשה?

מדוע קוראים התוכחה בלחש?

ובקרית שמע וחרה אף ה'.

אחינו הספרדים מפסיקים.

מה הטעם שחלק או כלל ממנהג השאמי אינם מתרגמים את התוכחה?

ידוע לי דברי המהרי"ץ בעץ חיים, שכתב, וכן המנהג (פשוט) לתרגם, ומחדש שלא רצו לתרגם הקללות בטעות, אבל מהרי"ץ לא הבין את הטעם למה לא תרגמו.

וכן מורי שמעון צאלח כתב שצריך לתרגם את התוכחה ולא הביא טעם לדבר.

רציתי לציין שלפני שנים רבות שמעתי מזקן, שהתפלל בביכנ"ס אלואסטא שבתימן (ששם לא תרגמו את התוכחה), שלפני זמן המהרי"ץ, כן תרגמו את התוכחה, אך קרה מקרה, שילד תרגם (יככה ה') במקום לומר (יִשחנך), הילד אמר יו"ד בפתח. בפעם הראשונה החזירו את הילד, בפעם השנייה קרא בטעותו.

האם הדור הזה הממוצע לדעתך מבין את הארמית של הקדיש?

רמב״ם הלכות יסודי התורה פרק ב  (ב) וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל כמו שֶׁאָמַר דָּוִד צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי          . 

שאלה: