לכבוד הרה"ג הרב רצון ערוסי מרא דאתרא דקריית אונו תבו"ת הי"ו תלמידו המופלג של מו"ר המופלג בתורה מארי יוסף קאפח זצ"ל... בהיותי בן לעדת התימנים שכידוע נוהגים לעשות יבום שמעתי סיפור "אמיתי": לצורך העניין השמות יהיו שמעון, לוי, יהודית. שמעון ויהודית היו נשואים באושר ועושר, אך מה חבל שלא היו להם ילדים כלל. שמעון היה צריך לצאת מהעיר לצורך פרנסה להרבה זמן, וכעבור זמן מה הגיעו שתי עדים לבית הדין בעיר בה התגוררו שמעון ויהודית והעידו ששמעון נפטר. לאחר שישבו שבעה לוי אחיו של שמעון ייבם את יהודית והלה התעברה.

שלום וברכה מארי, בכותל המערבי ישנם פושטי יד רבים. האם עליי לתת צדקה לכולם, כדברי הרמב"ם בהלכות מתנות עניים - "כל הרואה עני מבקש" חייב לתת לו? מדוע? 2"האם מותר להגיד "שלום" לחבר, כששנינו במקלחת של פנימיה? לכאורה למה יהיה אסור, הרי זהו רק כינוי, כמו רחום וחנון, אשר מותר לאמרם במקום מטונף. ועוד, נצטרך לאסור גם את המשפט: "הלכתי 'אל' בית המדרש". משום שיש בו שם ה'-"אל". ברןך תהיה

כתוב במסכת סנהדרין שמי שאינו עוסק בתורה "הכרת תכרת" גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.. דבר זה הוא קצת קשה ומפחיד הרי אין אדם בעולם שאין לו ביטול תורה אפילו הכי מינימלי שבו הוא יכל ללמוד תורה ולא למד, במכוון או שלא במכוון, אני מודה שלפעמים אני מתבטל ועושה דברים אחרים שהייתי יכול ללמוד בהם תורה... האם אוטומתית אין לי עולם הבא ככה תוך שניה איבדתי את עולמי? איך מתייחסים לדברי הגמרא הנ"ל? אם נגיד בבוקר כשהנחתי תפלין ואמרתי את הפרשיות וכו' האם בזה יצא לי ידי חובה לימוד התורה של אותו היום או שמא ברגע שביטלתי תורה זהו כבר אין עולם הבא?

לכבוד הרב שלום. מדוע פסיקת ההלכה הינה עפ"י הבבלי?
תודה רבה

לכבוד הרב שלום. ידועה דעתו של רבנו שכל רב פוסק כפי ראות עיניו ויכול לחלוק על קדמוניו. האם דבר זה תקף"לפי רבנו"גם לאמוראים ותנאים"באופן תיאורטי כיוון שלא ראינו שאמורא חולק על תנא".
תודה רבה

מה מקור הכינוי "רבן" של חכמי המשנה כגון "רבן גמליאל" או " רבן יוחנן בן זכאי"? ברור שרבן הוא הרב שלהם, ברם את זה אפשר לומר על כל רב שהוא רבן של תלמידיו, יחד עם זאת יש תנאים שקיבלו כינוי זה דווקא וכאלה שקיבלו כינוי אחר כגון "רב" או "רבי" או שמם ללא כינוי כלל. אודה על התשובה, בכבוד רב.

לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, שלום רב.
1. "בכל אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ מעבודה זרה" - עפ"י מימרא זו: אם יאמר לעבור על גילוי עריות ושפיכות דמים, חובה לשמוע לו?
2. אדם שעשה פעם אחת בלבד אות ומופת שאמר עתידות ודבריו התאמתו בדקדוק, מוחזק כנביא, אך עדיין אנו ממשיכים לבדוק את העתידות שיאמר.
א. כמה פעמים צריך לבדוק את דבריו כדי שיהא נביא ודאי?
ב. בזמן שרק מוחזק כנביא - האם חובה לשמוע לו בכל דבר, כגון אם יאמר לחלל שבת בהוראת שעה?
ג. מה ההבדל למעשה בין אדם שמוחזק כנביא, לנביא ודאי? האם יש הבדל בין הדברים שהם מצווים לעשותם? אם אין אז מה הנפ"מ בין מוחזק לודאי?

ב"ה שאלתי אודות האותיות. מצד אחד ידוע הפירוש על "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" והיינו יכולים להבין שיש אי שם אותיות בבחינה רוחנית. אך בספרי הקבלה למיניהם מתחשבים אף בצורת האותיות. איך זה יתכן בו ברגע שהכתב האשורי התפתח בתקופות מאוחרות בבריאה, ואף לאחר הימצאו עדיין לא הגיע לידי ישראל עד שבחרו להם הכתב האשורי. וכל מה שידוע כי בזמני הפרעונים היו מציירים על הקירות כי עדיין לא היה לרשותם אותיות. כדוגמת ציור ספינה מסמל נסיעה למרחקים בלב ים ... וכן לכל ציור משמעותו. ובכן איך זה שהרשב"י וכן כולם מתחשבים עם צורת האותיות. ואם יש בני אדם בעולם היודעים מה שהם עושים אין לנו אלא אלו שהם ברומו של עולם!

שלום כבוד מארי ילמדנו מורי כיצד על בן תורה לנהוג במקרה דנן:
1. קבוצת תלמידים משתתפת במספר שיעורים קבועים, יומיים ושבועיים.
2. אופן השתתפותו של אחד התלמידים לעיתים קרובות מסיט השיעור ואף מביא לידי כך שההספק נמוך מאוד.
3. הדבר גורם לאי נחת ולא אחת להתמרמרות מרובה לשאר התלמידים.
4. ניסיונות לשנות מצב זה עלו בתוהו.
5. רב השיעור מנסה ככל יכולתו ולעיתים קרובות אף מצליח למנוע, ככל שניתן בזבוז זמן השיעור ולהשתמש בשאלותיו המרובות ובהתנהגותו של התלמיד הנ"ל כבמנוף להעברת מסרים חינוכיים הלכתיים ותורניים, בהתאם לנושא של כל שיעור ושיעור. השאלה

שלום וברכה, שמי שירה גוטליב כיום אני סטודנטית במכללת אורות, אלקנה. במסגרת חובותיי אני עושה עבודה בנושא חידוש הסנהדרין. אשמח קבל את דעתו של הרב בנושא חידוש הסנהדרין בימנו, מדוע כן, לא, האם יש צורך לדעת הרב בכלל? ואיך אפשר לפתור את הבעיה שאין לנו סמוכים היום? ואיך זה מסתדר עם דברי הרמב"ם והרדבז?
תודה רבה שירה