שלום עליכם הרב
רציתי לשאול מה דעת מארי יוסף קאפח על הדרדעים שאינם מאמינים בזוהר ובקבלה, האם הם כופרים? ומדוע? ועוד
רציתי לדעת, האם מארי יוסף קאפח היה דרדעי שאינו מאמין בזוהר ובקבלה? אתכם הסליחה על השאלה הזאת מכיוון שאני יודע שכבר הטרידו את הרב, מספיק בשאלות מסוג זה. ובכל זאת אני חייב לדעת. ועוד
רציתי לשאול מדוע כשיש סתירה בין הפשט לבין הקבלה אנו הולכים כהפשט, האם הטעם לזה הוא שהקבלה בבחינת לא בשמיים היא ולכן לא פוסקים כך?
תודה רבה, אוהבים את הרב מאד! תזכו למצוות.
לכבוד הרב,
1. האם חז"ל בדורות אמוראים וראשונים הכירו את הרבדים פשט - רמז - דרש - סוד?
2. האם ההלכה שברמב"ם ובשולחן ערוך נקבעה לפי כל הרבדים הללו? ניתן לראות שישנם הלכות רבות שמקורן בפשט (כאלה הנלמדות מסברא, פירוש פשוט של הפסוק וכו') והלכות רבות שנלמדות מדרש - על ידי דרשת פסוק. האם יש הלכות שנלמדו מרובד הרמז והסוד?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מדוע בתפילת הפרנסה אומרים את הפסוק "ויהי ה' את יוסף"? מה מיוחד בפסוק הזה?
2. מדוע אומרים את הפסוק 7 פעמים?
3. מדוע אומרים את הפסוק ישר והפוך?
תודה וכל טוב.
שלום כבוד הרב,
אני ספרדי, אך אינני נוהג בדר"כ במנהגי המקובלים. כידוע, בסידורים הספרדיים נהוג לכתוב את שם ה' עם שילוב של הוי"ה ואדנות. השאלות שלי הן:
1. האם יש לשילוב זה משמעות ע"פ הפשט בכלל, וע"פ הרמב"ם בפרט?
2. אם התשובה היא לא, האם יש בעיה לפי הרמב"ם להתפלל בסידור כזה, בעקבות מה שכתב במו"נ על צירופי שמות חסרי משמעות?
בתודה וחתימה טובה
1. בספרות חז"ל מוזכרת במספר מקומות תורת הסוד, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, פרדס - פשט, רמז, דרש ו"סוד" ועוד ורציתי לדעת מה הייתה לפי רבנו אותה תורת הסוד כי מהגותו נראה בפירוש שהיא לא מה שנקרא בימינו תורת הסוד.
2. מה הייתה דעתו של הגר"י קאפח זצ"ל על מה שנקרא "ספרות ההיכלות והמרכבה" האם אותו יחס שהיה לו לספר הזוהר או שהוא האמין שהיא באמת מחז"ל? והאם הרמב"ם הכירה?
תודה
שלום עליכם רבים הסיפורים על רבנים צדיקים ומקובלים שהיו להם יכולות רוחניות אדירות ורבים נעזרו בהם.
1. מדוע כוחות אלו לא מנוצלים "לפחות לא ידועים בציבור" לפתרון בעיות לאומיות כגון היכן נמצא גלעד שליט. זה יכול ליצור קידוש השם?
2. כיצד ניתן לדעת באיזה רב ניתן להעזר ובאיזה אסור?
תודה
שלום הרב הרמב"ם כותב כמה פעמים שדברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם. ודברים שנלמדים מהמידות שהתורה נדרשת בהם יש להם דין דרבנן. ולא הבנתי שהרי פעמים יש דברים שנחשבים כקבלה ויש בהם מחלוקת. לדוגמה: התורה מצווה למלך לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. וכתב הרמב"ם מפי השמועה שמונה עשרה אבל במשנה נחלקו על זה שלפי רבי יהודה מרבה הוא לו ובלבד של יסור לבבו וכן יש דעה שהאיסור הוא עשרים וארבע ולא שמונה עשרה. ואם כן לפי היסודות שקבע הרמב"ם האיסור של לא ירבה לו שמונה עשרה, לכאורה צריך להיות מדרבנן? המון
תודה
שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי. באחרונה אני שומע את המושג ימי השובבים, ואין איש שיסביר לי מה זה. האם כבודו יוכל להסביר לי מהו המושג הזה? כמו כן איזה משמעות יש לו לפי רבינו והא רבינו הזכירו?
תודה רבה
שלום הרב.
שמעתי דיבורים מסוימים על הזוהר ועלתה לי שאלה– יש שלא יאהבו את דימוי הקב"ה כיון שבכך אנו נכנסים לסכנה של הגשמה יתירה שיש חשש שתוביל לעבודה זרה, ולעומתם, יש שיקחו את הסיכון הזה, ודמו את הקב"ה, זאת במגמה להשיג דבר חשוב מאוד של הרגשה של הקב"ה בחיים– מהי דעת הרב על כך? מסוכן מדי לדמות? איך מתמודדים עם הסכנה? האם לוקחים אותה בכלל? אשמח להרחבה בענין.
בתודה