שלום לרב האם ידוע על מקור מהגמרא או מהמדרש למושג הנ"ל מיהו בן דרוסאי ומדוע נקראה על שמו רמת בישול

ברצוני לשאול את מארי מה פשר אגדות אלה בתלמוד, וכיצד ניתן לפרשאותן ברוח ההגות הרמבמית. "האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו - דעתיה עילוה, ואי לא - לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה - תשמש קמיה. איכא דאמרי: כל שכן דתקיף ליה יצריה. אלא, תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: דישתנא אנא. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא, ולותבו התם וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא - נפיק ואתי.

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה!
1. אשה גרושה 5 שנים ועכשיו מצאה חבר והם מעוניינים להנשא, האם הם צריכים להמתין 3 חדשים מהיום שניגשו להרשם ברבנות? ומדוע?
2. חובת ברכת המזון לנשים: מדאורייתא או מדרבנן (אם אפשר לצרף מקורות)?
3. הלכה למשה מסיני: תוקפה מדאורייתא או מדרבנן?
4. האם מותר לתת מתנה בשבת לפי הגר"י קאפח והיכן הוא מתייחס לנושא זה בפירושו למשנה תורה?
5. מה יחסו של הרמב"ם והגר"י קאפח לאסטרולוגיה והיכן התייחסו לנושאים אלו?
6. מה יחסו של הרמב"ם לסיפור שאול המלך ובעלת האוב והיכן הוא מתייחס לנושא?
בתודה ובברכה

מארי, ראיתי הערה על כך שהרמב"ם לא פוסק כדעות המובעות במסכת כלה, שמחות ועוד. יורינו רבינו, מה יחס הרמב"ם למסכתות אלה?

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א בשנה הבאה בע"ה אני אלמד בישיבה גבוהה. הלימוד בישיבה הוא לימוד אשכנזי רגיל. כששאלתי רב האם יש פירוש של חכם תימני על הגמרא הוא ענה לי שלא ממש צריך כי אם לומדים מהגמרא של הרב עמר זצ"ל אז אפשר להבין את הראש התימני, וכמו כן הדבר יעזור לי בלימוד שכמו שהרב קאפח זצ"ל כתב בכתבים ב' על חשיבות מסורת ההגיה של הגמרא, למידת המילים בארמית בדיוק וכשיודעים מה זכר ומה נקבה מה יחיד ומה רבים, הגמרא הופכת מדבר חיצוני, דבר קשה לחלק ממך, אתה יותר זורם עם הגמרא, נשבר מחסום מסויים וגם שזה מעין חצי פירוש לגמרא. שאלתי היא כזאת, האם כדאי לי ללמוד שנה הבאה עם הגמרא המנוקדת?

לכבוד הרב ידוע שלשיטת הרמב"ם:
1. דברי אגדות רבות אינם כפשוטם
2. אין מכריעים הלכה בעניין שנוגע לאמונתדבר בלבד בלי שייכות למעשה ובלי שייכות לעיקרי האמונה

שלום לרב

לכבוד הרב רבי אברהם בן הרמב"ם במאמרו על דרשות חז"ל פירש את המקרים בגמרא שבהם אמוראים החיו מתים שלא כפשוטם (הוא פירש 2 המהמקרים האלו) כגון את המקרה של רבה ורבי זירא במגילה הוא מפרש לא כפשוטו ודומני שהוא פירש שרבי זירא היה קרוב למות ולא מת ממש. והיה עוד מקרה כזה שהוא פירש לא כפשוטו היינו שלא היתה מיתה ממש. מדוע רבינו אברהם ראה צורך לפרש את המקרים האלו שלא כפשוטם? מדוע אי אפשר להניח שהאמוראים יכלו להחיות מתים כפשוטו?

שלום לכבוד הרב יש לי שאלה בנוגע לצורת קני המנורה. הרי בשער טיטוס הם מעוגלים ולפי רבנו הם צריכים להיות ישרים. יש כל מיני תרוצים שזו לא המנורה כמו שיש שם סרטוטים של דרקונים - דבר שלא הוכח ושהבסיס צר מידי אך אפשר להגיד שהם החליפו רק את הבסיס. מה התרוץ של הרב? ואיך ניתן להסביר את דברי מארי שלכאורה לא מוכרחים להיות?

לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות ממרים, פ"ז הל' י, רבנו פוסק כי כדלהלן: "כיצד דנין בן סורר ומורה: מביאין אותו אביו ואימו תחילה לבית דין של שלושה, ............ אחר ההתראה; וזו היא עדות הראשונה. ומלקין אותו, כשאר מחוייבי מלקות -- שנאמר "וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם" (דברים כא, יח)." ואילו בסנהדרין, דף עא ע"א, רש"י מפרש כי התראה זו אינה כשאר התראות, דהיינו, הבן אינו צריך לעבור את העבירה תוך כדי דיבור לאחר ההתראה אלא לאחר זמן רב ובסתר מהוריו. לעניות הבנתי, היות והרמב"ם לא חילק בין התראה זו לשאר ההתראות הוא חלוק על רש"י. האומנם?.
תודה.