לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

ישנה גמרא שמאד קשה לי להסבירה כשיטת הרמב"ם: :" ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם. שלשה כמלאכי השרת, יש להם כנפיים כמלאכי השרת, וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ושומעין מאחורי הפרגוד מה שעתיד להיות כמלאכי השרת..." האם מארי יוכל לעזור לי בזה?
תודה וברכה

לכבוד הרב הגמרא בברכות יח, א מביאה מחלוקת בין רבי חייא לבין רבי יונתן האם המתים יודעים שמחרפים אותם. ואחר כך הדיון מתמשך לשאלה האם המתים יודעים מה קורה בעולם הזה. רביי חייא ס"ל יודעים ורבי יונתן ס"ל לא יודעים. הגמרא מביאה דיון עם ראיות ודחיות לגבי השאלה ולבסוף אומרת שרבי יונתן חזר בו וסובר שהמתים יודעים מה קורה בעולם (סוף יח,

לכבוד הרב האם הרמב"ם האמין ביכולת שלנו לתקשר או לקבל מסרים מאנשים שנפטרו? מצד אחד הרד"ק ודומני שכן דעת הרמב"ם אומר שדרישה אל המתים זה הבל. וגם את סיפור בעלת האוב שהעלתה את שמואל הנביא מסביר הרד"ק שהיא רימתה את שאול. מצד שני מצינו בגמרא סיפורים על התגלות של מתים בחלום, כמו ביומא פג, ב סנהדרין קב, ב ברכות יח: ועוד. האם הרמב"ם האמין שיכול להיות מצב כזה שאדם שנפטר מחליט להתגלות למישהו מהעולם הזה בחלום?

אני שמעתי שרק 18 או19 הלכות נפסקו כבית שמאי במסכת שבת פרק א משנה ד כתוב 18 דברים שניפסקו כב"ש ולמדתי בעוד משכתות שיש הלכות שנפסקו כב"ש (מסכת ביצה)

מהו שכפל רבינו במשנה תורה "והיא מדברי סופרים ואינה מן המניין"? מדוע הכפילות הזאת? אשמח אם מארי ירחיב

לכבוד הרב הרמב"ם בתחילת הלכות סנהדרין כותב שיש מצווה למנות בתי דין בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך.
1. מה פירוש המושג פלך?
2. למה צריך בתי דין בכל פלך ופלך? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ועיר.
3. למה צריך את בתי הדין שבהר הבית ובפתח העזרה? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ויש בית דין גדול בלשכת הגזית. האם זה לא כפילות בתי דין?

לק"י יורנו רבינו מהו יחס הרמב"ם לפסיקה על פי הירושלמי? אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות לבירור אני ישמח מאד (זה לצורך עבודה שאני צריך להגיש ) היכן אפשר למצוא את כללי הפסיקה להרמב"ם? האם הרמב"ם הירבה לפסוק כירושלמי גם נגד הבבלי? היכן הדבר מצוי? אני ישמח מאד אם הרב יוכל להפנות אותי למאמרים ומקורות לעיון בנושא

לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות תשובה ט, ב כותב שהמשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה. מהיכן למד הרמב"ם את הדבר הזה? הרי זה לא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל? בדקתי את הנושא היטב במקורות ואין לכך מקור מפורש בדברי הגמרא או המדרשים. וגם מה שאמרו "ירום מאברהם ונשא ממשה" זה הולך על היקף ההנהגה וכו' ולאו דוקא על חכמה, כמו שהסבירו המפרשים.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"ו, הע' י, מארי כותב כי מותר למחוק כינוי מכינוייו של הקב"ה לצורך "תיקון ושיפור" אך לא להשחיתם ולבזותם. האם "תיקון ושיפור" בכינוי מותרים דווקא כשהם נועדו לתקן או לשפר כינוי קיים, או אף למחקו כאשר אין בזה השחתה. לדוגמא: האם מותר למחוק את כינויי הקב"ה (רחום חנון גדול וכו') אם היו רשומים על בשרו? מכיוון שאולי ניתן לומר שזו מחיקה שנעשית לשם נקיון הגוף ולא לשם בזיון והשחתת הכינוי, ולכן אולי תחשב מחיקה מסוג זה כ"תיקון ושיפור", אף היא.