ספק מוצא
שלום לכבוד הרב!
לאחרונה נסתפקתי בעניין היותי ישראל או לוי. עד כה (אני כבן 23) היה ידוע לי כי אני ישראלי, (עליות לתורה וכד') אך לאחרונה החלתי להסתפק בדבר.. אני ממוצא תימני, משפחת אבי שייכת ל"בית יצחק" (זכורני כי סבתי ע"ה היתה מזכירה לנו זאת, ואף הכריחה את אבי לקרוא לי יצחק ע"מ לשמר את משפחת סבי) אבי לא גדל בבית סבי באופן רציף כך שלא ברור לו אם אביו היה לוי. מקור משפחת סבי היא מכוחלאן ובית עד'אקה. ולאחרונה שמעתי מפי מס' זקנים בעדתינו ש"בית יצחק" מכוחלאן הם לויים דהיינו יצחק- הלוי. האם עליי לחשוש לדבר, ןלהימנע מעלייה לתורה כישראל (שלישי)? האם ניתן לוודא את דבר היותי לוי?
כתב רעץ"דעץ ואשורי
מדוע הוחלף הכתב (אלף - בית) העברי הקדום - הידוע גם ככתב רעץ - לכתב האשורי - המרובע שאנחנו משתמשים בו עד היום? במגילות ים - המלח שם השם נכתב באותיות כתב רעץ, ולא בכתב האשורי...
תפוצות יהדות המזרח והמערב
כאשר מדברים על פסיקת ההלכה (בתקופתם של הרי"ף והרמב"ם) ומחלקים ל -2, לפי המקובל בתפוצות יהדות המזרח ולפי המקובל בתפוצות יהדות המערב. היכן נכללים הפוסקים מארץ ישראל?
שיטת הרמב"ם
שלום לכבוד הרב רבנו כתב במורה "כל דבר שהוכח – לא תוסיף אמיתתו ולא יתחזק הנכון שבו בהסכמת כל העולם עליו, ולא תגרע אמיתתו ולא יחלש הנכון שבו אם יחלקו כל אנשי הארץ עליו" שאלתי היא, ברגע שרוב הראשונים למשל אומרים דבר מסויים, דרך הבנה מסויימת, ולאחד מהראשונים יש דרך הבנה אחרת שהיא יותר מובנת לנו, זה לא נראה שהם הבינו דברים שאנחנו לא מבינים ולא ירדנו לעומק הבנתם? איך הכלל הזה פועל במקרים כאלו?
מנהג התרגום
שלום לכבוד הרב הד"ר רצון ערוסי שליט"א. אני מתפלל בבית כנסת תימנית די קטנה ומצומצמת. כנהוג, הילדים היו מתרגמים את הקורא מדי שבת בשבתו. לפני כמה שבתות, אבות אותם ילדים שתירגמו, אמרו שילדיהם לא יתרגמו יותר, כי לדעתם לא צריך את זה יותר. זה גרם לויכוח קטן, ובסופו עמד מבוגר במקומם ותירגם. אותו אדם תירגם גם בשבת שלאחר מכן. בשבת הבאה אותו מבוגר אמר שאין לו כח לתרגם וזה גם לא נכון שגדול יתרגם, ולכן אם הילדים לא מתרגמים - אז לא מתרגמים בכלל...
נוסח שאמי
שלום לכבוד הרב שליט"א.
קראתי שאחרי המאה ה -16 עקב חדירת השו"ע, סידורי ספרד המודפסים וספרי קבלה חדרו הרבה מנהגים משאר התפוצות ליהדות תימן. כך בעצם חדר נוסח שאמי לתימן. מה קרה פתאום שיהודים החליפו נוסח תפילה? הרי היה בידם נוסח מקורי ועתיק יותר? מה קרה שיהודים התחילו לפסוק כמו השולחן ערוך, הרי ידוע לכל שהרמב"ם היה מרא דאתרא בתימן? איך זה שהם אימצו לעצמם דברים חדשים שבאו מחוץ לתימן?? מדוע היתה התלהבות לקבל את אותם נוסחים ופסקים, שאם לא היתה התלהבות בקרב אותם יהודים לא היה בכלל נוסח שאמי?!
תודה וכל טוב.
דעת הגאונים מרי יחיא ויוסף קאפח זצ"ל
שלום וברכה. אני עוסק כעת בסימן ע"ז באבן העזר בדיני מורדת. וכידוע דעת הרמב"ם בנושא זה היא היא כמעט דעת מיעוט יחידה בין כל רבותינו הראשונים. ומובא בבית יוסף שראשונים כתשב"ץ נשאלו ממקומות שקבלו על עצמם את פסיקתו של הרמב"ם, אם בדין זה ניתן לפסוק ולהסתמך על הרמב"ם. לכן מאוד חשוב לי לדעת כיצד נהגו בבתי הדין בתימן. ומה נהג מרי יוסף קאפח בשבתו בבית הדין הגדול לעירעורים בנושא כזה מורכב. אשמח אם הרב יוכל לתת לי תשובה מפורטת בנושא זה, מפאת חשיבותו.
מספר שאלות
שלום לכבוד הרב
1. האם המנהג הקדום בתימן היה לברך ברכות השחר עם העשיה כפי שראיתי בסידורו של מארי יחיא בשירי?
2. בנוגע לנטילת ידיים ראיתי הרבה מעדתנו אפילו מבוגרים שמברכים לפני נטילה, מה היה המנהג בתימן? מה היה המנהג הקדום?
3. מה משמעות המנהג הקדום היום? אפשר לנהוג כך או שכיוון שהעדה קיבלה שינויים אחרים אין לסטות ממה שקיבלו עליהם?
4. האם לפי רבנו ה"יהי רצון.. שתרגלני.." שבא לאחר ברכת המעביר חבלי שינה זה המשך הברכה?
5. מה משמעות "דינא דמלכותא דינא" האם למדינת ישראל כיום יש כזה תוקף?