שלום לכבוד הרב שליט"א.
אני תימני נוסח בלאדי. האמת, שנפשי חושקת להתפלל בסידור ספרדי -"כונת הלב". לא רק תפילה, אלא גם ברכת המזון ושאר ברכות. יש יתרון גדול מאוד בסידור הזה, מכיון שהוא מפרש את הפירוש של המילים (לפי הפשט), ולכן יש חשיבות גדולה לסידור זה. אני יודע שאני מחוייב לשמור על מסורת האבות. מה לעשות? האם אני צריך לחזור לסידור נוסח בלאדי? או שאני יכול להמשיך ולהתפלל בסידור כונת הלב?
תודה רבה וכל טוב.

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כאשר היתה עליה של יהודי תימן לארץ ישראל, האם הם עלו עם הבית דין שלהם?
2. כבוד הרב כתב: " כ - 80-70% מדברי מרן בשו"ע הם העתקה מדברי הרמב"ם". האם הרב יכול לכתוב לי את השינויים, בין מרן לרמב"ם? ואם לא, האם כבודו יכול להפנות אותי לספר שמראה את ההבדלים ביניהם?
3. מנהג קשירת הציצית (לפי יהודי תימן) מיוסד על פי התלמוד הזוהר, ורבינו הרמב"ם. האם הרב יכול להפנות אותי למקור בגמרא או בזוהר?
תודה וכל טוב.

שלום לכבוד הרב שליט"א.
בתימן היו יהודים שפסקו לפי הרמב"ם, והיו כאלה שפסקו לפי מרן השולחן ערוך.
א. מדוע נוצרו בתימן "שתי מחנות", ולא היתה פסיקה אחידה לכולם?
ב. מה נכנס יותר מאוחר לתימן, ספריו של מרן או של הרמב"ם?
ג. האם הרב מכיר רבנים או גדולי תורה תימנים שפוסקים לפי מרן? ואם כן מי הם?
תודה וכל טוב.

שלום לכבוד הרב אני לומד בישיבה אשכנזית שיש בה מניין קרליבך בערב שבת כלומר שרים את ה'קבלת שבת' ויוצא שמוחאים כפיים. שמעתי את שיעורו של הרב ב'נצח ישראל' אבל הגזרה של 'שמא יתקן כלי שיר' נראת לי רחוקה מהמציאות. מה עוד שאני מבין שאסור לנגן בכלי שיר שמא יתקנם אבל אם ימחא כפיים בקלילות מתוך שמחה שיש בקיראת הפסוקים והמנגינה למה שאגיע לתיקון כלי שיר?

שלום לרב
1- כשאברהם אבינו הלך לעקוד את יצחק כמה זמן נערכה העקדה? 2- מדוע יש מחלוקות בין אשכנזים וספרדים בין עדות מסוימות שכל עדה חושבת שהיא נוהגת נכון עד מתי זה יהיה ככה? 3- האם מותר לערוך בימנו חופה וקידושין גם ביום?

שלום לכבוד הרב שליט"א.

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. הרב ענה לי: "למרות שמהדורתו של רש"צ היא האחרונה, אין זאת אומרת שהיא מאוחרת לתשובתו, ח"ג, ער, משום שאפשר שהתשובה מאוחרת לאותה מהדורה. למרות שתשובה ח"ג, רעו, קודמת לאותה מהדורה, כי אפשר שסדר התשובות בפעולת צדיק, אינו לפי סדרן הכרונולוגי. זאת ועוד, עיין במאמרי, שם, העליתי אפשרות שמהרי"ץ רק חזר בו מדעתו בשיטת הרמב"ם, ולא חזר בו ממנהג תימן, שראה בו כמחייב". על דברי הרב יש לי לברר מספר דברים:

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א אני מכיר את קונטרס נר יום של הרה"ג יצחק רצאבי, וכבר כתבתי רבות על תוכנו וסגנון הקשה, אך על זה אין לי מה לשאול. הרב רצאבי החליט לפרסם קונטרס כדי לחזק את מנהגי תימן ובחר בנושא 'ברכה על נר יום טוב'. אך אליה וקוץ בה, בנושא ברכה על נר יום טוב קיימת מחלוקת מה היא דעת מהרי"ץ. בסידורו מהרי"ץ מצדד לברך על נר יום טוב (עץ חיים מהדורת צאלח, ח"א עמ' שצד) ובתשובתו (פעולת צדיק, תשובה ע"ר) הוא שולל זאת. שאלתי היא, מה היא דעתו האחרונה של מהרי"ץ? מכיוון שקראתי את מאמרו של כבוד הרב ('ברכת הדלקת נר של יום טוב', כ"ע סיני כרך פה, תשל"ט, עמ' נו – נט) אך לא מצאתי תשובה על השאלה.

לק"י, לכבוד כמוה"ר רצון ערוסי יצ"ו, המב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. קבלתי על עצמי לפסוק כרבנו ומר"י, והרב הסכים עמי, כששאלתי אותו אם כך אני צריך לעשות. מכיון שאיני נשוי, קשה לי לעשות כך בגלל פסיקה אחת בלבד והיא של בשר חלוט, אשר מר"י מצריך צליה היכן שנחתכה החתיכה, ואפילו אם נאמר לסוברים שמספיק מליחה שוב, איני יכול לקיים דבר זה בשום פנים בבית הורי, שכן הם אינם סוברים שצריך חליטה, ושאלתי איזה רב ואמר לי בבית הורי לאכול, אבל ליבי נוקפני בזה, שכן לפי רבנו זהו איסור חמור.

לכבוד הרב שלום אחרי רבים להטות:
1. מה משמעות הכלל?
2. האם הוא חל בימינו כך שבני עדת תימן צריכים לנהוג כספרדים או כאשכנזים?
3. אם אינו חל בימינו, מדוע, ובאלו תקופות הוא כן חל?
בתודה