דילוג לתוכן העיקרי

דעת הגאונים מרי יחיא ויוסף קאפח זצ"ל

שאלה

שלום וברכה. אני עוסק כעת בסימן ע"ז באבן העזר בדיני מורדת. וכידוע דעת הרמב"ם בנושא זה היא היא כמעט דעת מיעוט יחידה בין כל רבותינו הראשונים. ומובא בבית יוסף שראשונים כתשב"ץ נשאלו ממקומות שקבלו על עצמם את פסיקתו של הרמב"ם, אם בדין זה ניתן לפסוק ולהסתמך על הרמב"ם. לכן מאוד חשוב לי לדעת כיצד נהגו בבתי הדין בתימן. ומה נהג מרי יוסף קאפח בשבתו בבית הדין הגדול לעירעורים בנושא כזה מורכב. אשמח אם הרב יוכל לתת לי תשובה מפורטת בנושא זה, מפאת חשיבותו. בהערת סוגרים אציין שבנושאים מורכבים דרכי לבדוק את דעתו של הרב קאפח מתוך הערצתי והבנתי לתפקידו החשוב בהעברת המסורת של עם ישראל וביחוד בדורות האחרונים וד"ל.

תשובה

אתה טועה. אין הרמב"ם יחיד בדעתו זו, ועל כל פנים, עיין במאמרי "הגורם העדתי בפסיקת ההלכה (כפיית גט במורדת "מאיס עלי" - אצל יהודי תימן)", דיני ישראל, י - יא (תשמ"א - תשמ"ג), עמ' קכה - קעה.