וע שחלף בשבת הייתה שבת חתן של נישואים רבעה דתיים חתן תימני וקה לבנות אשכנז ולכן שאלו אותי אם אין להם פנים חדשות אם הם צריכים לברך שבע ברכות או רק אשר ברא על זה אמרתי להם כיוון שכבר יצאה השבת יברכו כשר ברא בגלל שאין להם פנים חדשות. חזרו ושאלו האם יטעמו מהכוס של ברכה או לא יטעמו מהכוס של ברכה עד שיתפלו תפילת ערבית ויבדילו ואז יתעמו מכו של ברכה. והפירוש לשאלה הזו הוא מאחר ואסור לאכול ולשתות שאר משקין חוץ ממים לפני ההבדלה. אז הואיל ועכשיו הם ברכו ברכת המזון, כלומר סימו את הסעודה השלישית. עכשיו חל עליהם האיסור שאסור לאכול ולשתות שאר משקין חוץ ממים עד שיבדילו. ומאחר ומתכוונים להתפלל ערבית ואחר כך להבדיל. אז יש מאחנו אשכנזים שאינם תועמים מכוס של ברכת המזון, מכוס של ברכת הנישואין. משאירים אותו עד אחרי התפילה ועד אחרי ההבדלה ואז טועמים אותו ושאלו מהו דיננו בעניין זה? ואמרתי להם שאצלנו מברכים כ** של ברכת המזון ומברכים עליו את ברכת הנשואים וטועמים ממנו אף על פי שעדיין לא הבדיל. עכשיו כדי להבין את הבסיס להוראה נראה את דברי רבנו בפרק 29 מהלכות שבת. הלכה יב.
רבנו כתב את הדברים הבאים. היה אוכל בשבת ויצא השבת והוא בתוך סעודתו. גומר סעודתו ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על ה*** ואחר כך מבדיל עליו. ואם היה בתוך השתייה פוסק ומבדיל ואחר כך חוזר לשתייתו. כלומר, רבנו מבחין בן סעודה שלישית שנתמשכה אל תוך מוצאי שבת, ובין קביעות לשתייה, לשתיית יין, בלי אוכל, רק שתיית יין. והגיע זמן צת השבת שבנוגע לאחי לסעודה דין מוצאי שבת שונה מדין ליל שבת בליל שבת אם היה אוכל בערב שבת וקדש עליו היום והוא בתוך הסעודה חייב מיד לפרוס מפה על השולחן ולקדש ורק לאחר מכן גומר את סעודתו ואחר כך מברך ברכת המזון אבל לעומת זאת מי שהיה אוכל בשבת ויצא השבת והוא בתוך סעודתו שם ההוראה היא שגומר סעודתו למרות שאסור לאכול ולשתות שער משכין חוץ מיין מיד אמצאת השבת לפני ההבדלה כאן יש דין מיוחד שמותר לו להמשיך ולגמור את הסעודה אפילו בתוך מוצאי שבת ורק לאחר מכן נוטל ידיו הכוונה מים אחרונים ומברך ברכת המזון על ה*** ואחר כך מבדיל עליו על אותו כ**. כלומר לוקח כ** יין, מברך ברכת המזון על ה*** של יין ומבדיל על אותו כ**. ואין זה נקרא אין עושים את המצוות חבילות חבילות. הוא ואף שברכת המזון יסודה מן התורה. ההבדלה לדעת רבנו כפי שמורי אומר בן גוד למגיד משנה היא מדרבנן. ואפשר לעשות חבילות חבילות כשמדובר במצווה דרבנן שנעשת חבילה מצווה דאורייתא שתי מצוות דאורייתא הן עושים חבילות חבילות אבל מצוות דרבנן הם מצוות דאורייתא אז עושים את המצוות חבילות חבילות ולכן על אותו כ** הוא מברך ברכת המזון ועל אותו כ** הוא מבדיל וטועם ואין לו שום בעיה ולאחר מכן הוא מתפלל ערבית כלומר אין זכר כאן לתפילת ערבית אבל התפילת ערבית תבוא לאחר מכן כי הוא טעם ושתה וכולי. כלומר, כאן כאן לא קיימת הבעיה של מתי יטעם או לא יטעם. הועיל ועל אותו כ**, ממש על אותו כ** הוא מברך ברכת המזון וגם הבדלה. אז מלך לא מתעורר את הבעיה אם מותר לטעום מהכוס או לא, כי הוא הבדיל, הבדיל על אבא אחר כך טעם ממנו. ואם היה בתוך השתייה, כלומר אם לא ישב ואכל מאכל, אלא קביעות לשתי יין, היה דרכם לשבת ולקוע שתיית יין וזה היה לפני צד השבת ועכשיו יצאה השבת אין נותנים לו את האפשרות להמשיך כי זה רק קביעות לשתייה זה לא קביעות לאכילה אין נותנים לו את האפשרות להמשיך אלא פוסק מיד אמצא השבת מפסיק ומבדיל ואחר כך חוזר לשתייתו כלומר מידית צריך לקחת היתר לקבל התר להמשיך בשתייה על יד זה שהוא מפסיק מבדיל על אותו יין הוא לא צריך לברך בורא פרי הגפן כי הרי הוא כבר ברך פרי הגפן רק הוא מבדיל על כ** יין לומר ברכת ההבדלה הוא ממשיך לשתייתו זהו הדין כך רבנו כתב את הדין וכך גם בשולחן ערוך בשולחן ערוך נאמר בסימן רצט סעיף א ביו שותים ואמרו בואו ונבדיל הם רצו לשתות לחזור ולשתות קודם ההבדלה אינם צריכים לחזור לברך יש מי שחולק בדבר כשמפסיק להבדיל אינו צריך לברך בורפי הגפן על כ** של הבדלה כי הרי הוא כבר ברך הוא הרי נמצא בעצומה של שתיית יין ויש אומרים שצריך אבל כאמור לפי שיטתנו הוא כמו הסתם וכמו רבנו שלא צריך כשהיה אוכל בחשכה נהיה כבר יצאו הכוכבים שאמרנו שאינו צריך להפסיד גומר סעודתו ומברך ברכת המזון על ה*** ואחר כך מבדיל עליו. ואם יש לו שני כוסות מברך ברכת המזון על אחד הוא מבדיל על אחד וכמובן הוא מברך ברכת המזון וטואם אומר אומר המשנה ברורה הוא מברך היינו למנדא אמר ברכת המזון תאונה כ** אז מברך על ה*** אבל אומר המשנה ברורה ואינו תועמו עד אחר הבדלה כדי שלא יפגמנו כלומר הרי יש לו שני כוסות כ** אחד לברכת המזון כ** אחד להבדלה מברך על כ** של ברכת המזון עושה את ההבדלה ממתין מברך כ** של הבדלה ולאחר מכן טועם כי לפני כן אסור לו לטעום לפי דברי המשנה ברורה לפי לפי רבנו ולפי מרן אין שום בעיה הוא טועם מידית על ה*** אבל זוהי השיטה שבה כותב המשנה ברורה אבל ואם יש לו שני כוסות או נאמר בשולחן ערוך מברך ברכת המזון על אחד הוא מבדיל על אחד ואומר המשנה ברורה הטעם דין אומרים שתי קדושות על כ** אחד בגלל שאין עושים את המצות חבילות חבילות משום שהם סוברים שההבדלה דאורייתא הוא ברכת המזון דאורייתא ולכן אין עושים את המצות חבילות חבילות ומצריכים כ** לברכת המזון וכוס להבדלה אומר המשנה ברורה כשהוא לוקח שני כוסות מברך ברכת המזון הוא מותר לשתות מהכוס אף שהוא קודם הבדלה בכוס של ברכת המזון שייך לסעודה לפני כן הוא אמר ואין אותו תועמו אחר הבדלה שם מדובר בכוס אחד אתה עומד הנה אתה כבר תעשה הבדלה עליו נגמר ואז מותר לך הכל כי אתה עושה את שניהם וזה נכון אבל הם מבחינים בין מי שרגיל לברך ברכת מזון על כ** ובין מי שלא רגיל לברך ברכת המזון על כ** וכל זה למי שנזהר תמיד לברך על כ** אבל למי שמברך לפעמים בלא כ** לפי שסומך על הפוסקים שסביר להודן ברכת המזון תעונה כ** אסור לו לשתות עתה מהכוס של ברכת המזון קודם הבדלה עד כאן יוצא איפה שבזה הוא מביא בשם מגן אברהם ושם כתב חיי האדם וזה דווקא אם הוא כבר ודאי חש הוא ספק חשד יכול לשתות כלומר פוסקי אשכנז נטו לומר שמי שלא מדקדק בכוס של ברכת המזון אז די יחכה עד שיגמור כ** שני של הבדלה ואז יטעם מכוס של ברכת המזון כי הוא לא רגיל תמיד לברך על כ** של ברכת המזון כתוצאה מכך נהגו גם כן שאם זה כ** של ברכת הנישואין על ברכת המזון זה כבר לא תלוי אם הוא מדקדק או לא מדקדק כאן כולע עלמה מדקדקים שאת ברכת הנישואין עושים על כ** אף על פי שלפי רבנו גם זה רש אבל מי לא מדקדק לברך ברכת נישואין על כ**? ולמרות הכל נהגו השנזים שלא תועמים מהכוס של ברכת המזון, ברכת הנישואין עד אחרי כ** של הבדלה והעיל ועכשיו נכנס עוד יסוד חדש. ומה הוא היסוד החדש? שמתפלים ערבית. לא זכרנו תפילת ערבית לא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך. ואילו כעת נכנס כבר עניין של ערבית. אזי מה הם עושים? הם מברכים ברכת המזון וברכת הנישואין על כ**. משאירים את ה*** ולא טועמים ממנו. מתפללים ערבית. עושים הבדלה אחרי ערבית ורק לאחר מכן שחוזרים ושותים את כ** של ברכת המזון ברכת הנשואים. הדבר הזה בא קודם כל הנה כבר אנחנו נמצא שכף החיים וכתב בכף החיים ומי הוא נראה שיותר טוב לעשות כדברי העליה רבה? לשתות כ** ברכת המזון ולהתפלל. הקו החיים הוא ספרדי הוא אומר בשם אליהו רבה, תשמע, מן הרגע שאתה כאן מכניס את העניין הזה של תפילת ערבית שעד עכשיו הרמב"ם בשולחן ערוך לא נזכר, אלא עכשיו כבר מקפידים להתפלל ערבית ומיד. טוב, אם ככה תטעם את כ** יין של ברכת המזון, ברכת הנישואים, תתפלל ערבית ואחר כך תבדיל תעשה מה שאתה רוצה א יגידו רגע איך הוא טועם מכוס של ברכת המזון ברכת הנשואים הרי עוד לא הבדיל מילא הוא מבדיל על אותו כ** אז ידו וגיתו באינג אחד ההיתר בא ביחד עם זה אבל אם זה שני כוסות או אם עוד צריך להתפלל ערבית ואחר כך להבדיל אז הם אומרים אם ככה אנחנו טוענים שהכוס של ברכת המזון הוא הולך אל עבר והועיל והוא הולך על העבר עדיין לא חל איסור של שתייה ואכילה לפני ההבדלה. מתי יש איסור שתייה ואכילה לפני ההבדלה? כשהוא מתחיל. אבל מאחר וכוס ברכת המזון בא מכוח אכילה דהיתר, שתייה דהיתר, טועמים ושותים וזהו. אבל כאמור, יש מאחנו אשכנזים שהחמירו בדבר הזה ואמרו שאין לטעום מכוס של ברכת המזון, ברכת הנישואין. מתין עד אחרי תפילת ערבית ואחר מכן להבדיל ואחר כך יחזרו ויתעמו מאותו כ** על זה אמר מהריץ מהריץ בשאלות ותשובות פעולה צדיק חלק ב סימן וסח כתב להוכיח הפך דעת המגן אברהם מדעת הרמבם וכתב דעתו בשביל שאינו נזהר תמיד לברך על ברכת המזון יאסור לשתות ממנו כעת הרי מעכשיו דעתו להדר במצווה לברך ע על ה*** ועל כל פנים אם יש שם עשרה נראה שגם המגן אברהם יודע שמותר לברך עליו ולשתותו עד כאן דבריו. כלומר, מעריץ נלחם שאם בירחנו ברכת המזון בקו של ברכה אפילו שזה מוצאי שבת יברך יברך ויתעם ויתעם ואחר מכן יעשה הבדלה. יתפלל ערבי תעשה הבדלה אין צורך בשום פנים ואופן להמתין לסיכום יוצא איפה שאכן באמת גם לפי הרמבם וגם לפי מרן. כלומר הספרדים והתימנים במקרה כזה כשמברכים ברכת המזון וברכת הנישואין במוצאי שבת טועמים מן ה*** אם הם רוצים עכשיו לא להבדיל אלא לאחר לאחר התפילה יתפללו ערבית ויבדילו כל דבר בפני עצמו ולא קרב זה כל הלילה. אין לומר שבוודאי ובודאי מצד הדין לפי הרמבם בשולחן ערוך יכלו לברך על כ**, על אותו כ**, גם את ברכת המזון וגם את ההבדלה. ואז לא הייתה מתעוררת שום שאלה אם מותר לטעום לפני ההבדלה או לא לטעום לפני ההבדלה. רבי חנ