יין ממותק שאינו מבושל, האם ניתן לצאת בו ידי חובת ארבעת הכוסות בליל הסדר?

תקציר מקורות - האם יין ממותק בסוכר כשר לארבע כוסות בליל הסדר?

מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (דיון הלכתי העוסק בשאלת כשרות יין בלתי מבושל עם סוכר לארבע כוסות בליל הסדר על פי שיטת רבנו [רמב"ם]).

נושא מרכזי: הדיון מתמקד בשאלה האם אדם שברשותו יין בלתי מבושל אך ממותק בסוכר יכול לצאת ידי חובת ארבע כוסות בליל הסדר, במיוחד לאור העובדה שיין כזה פסול לקידוש על פי שיטת רבנו.

עיקרי הדברים והעובדות החשובות:

• הכוס הראשונה (קידוש): לפי שיטת רבנו, ודאי שאין יוצאים ידי חובה בכוס הראשונה (של הקידוש) ביין בלתי מבושל וממותק בסוכר. הסיבה לכך היא שיין לקידוש צריך להיות "ראוי להתנסך על גבי המזבח", ויין מבושל או ממותק (בדבש או בסוכר) אינו ראוי לכך לדעת רבנו.
• ציטוט: "ובכן לגבי ה*** הראשון בוודאי וודאי שלפי רבנו אינו יוצא די חובה כי ה*** הראשון הוא נאמר על הקידוש זאת אומרת הוא שותים את כ** היין של הקידוש והרי מקדשים לפי שיטת רבנו אלא על יין שראוי להתנסך על גבי המזבח ויין מבושל או יין מתוק בין אם הניחו בו דבש בין אם הניחו בו סוכר לדעת מורי בפירושת רבנו אין מקדשים בו."
• שלוש הכוסות הנוספות: השאלה המרכזית היא לגבי שלוש הכוסות הנוספות. רבנו עצמו לא ביאר את דעתו במפורש לגבי סוג היין הנדרש לשלוש כוסות אלו. הוא רק ציין בהלכות חמץ ומצה ששותים ארבע כוסות מזוגין ועל כל כוס מברכים ברכה בפני עצמה.
• ציטוט: "רבנו לא באר דעתו כלל אלא רבנו כתב בפרק שביעי מהלכות חמץ ומסע ששתה ארבעה כוסות מזוגין כל כ** וכוס מארבע כוסות האלו מברך עליו ברכה בפני עצמה."
• ברכה נפרדת על כל כוס: מורו של הכותב מעיר כי הטעם שמברכים על כל כוס ברכה בפני עצמה אינו בגלל היסח הדעת (כמו בנטילת ידיים לסעודה), אלא משום שכל כוס היא מצווה בפני עצמה. מכאן עולה הספק האם חז"ל השוו את מעמד כל ארבע הכוסות לכוס הקידוש.
• דעה מקילה לגבי שלוש הכוסות הנוספות: קיימת אפשרות לומר שהדרישה ליין שאינו מבושל ובלי סוכר חלה רק על הכוס הראשונה (קידוש), ואילו לגבי שלוש הכוסות הנוספות די בכך שיהיה זה יין שמברכים עליו "בורא פרי הגפן".
• יין בלתי מבושל עם סוכר כ"יין" לעניין ברכה: מורו של הכותב משיב כי על יין בלתי מבושל עם סוכר מברכים "בורא פרי הגפן", אף שהוא פסול לקידוש משום שאין מנסכים יין כזה במקדש. מכיוון שלא נפקע ממנו שם "יין", אין סיבה שלא לשתותו בשאר הכוסות ולברך עליו.
• ציטוט: "אבל יין שהוא לא מבושל ועם סוכר אף שהוא פסול לקידוש כי אין מנסחים יין כזה למק במקדש הוא פסול לקידוש אבל הוא לא נפקע ממנו שם של יין והואיל ולא נפקע ממנו שם של יין ומברכים עליו בורא פרי הגפן אין שום סיבה שלא ישתה בשאר הכוסות לפחות יין ממותק יין בלתי מבושל ממותק בסוכר ויברך עליו בורא פרי הגפן כשהרי אפשר לברך עליו בורא פרי הגפן."
• השוואה ליין שנתערב בו דבש (יין נסך): המקור מביא הוראה של גאוני המערב שאם נתערב ביין של ישראל מעט דבש או שעור, היות ואינו ראוי למזבח, הרי הוא כ"מבושל" או כ"שחרר" ואינו מתנסך ומותר בשתייה עם גוי. רבנו מביא הוראה זו ומזדהה עמה. מכאן עולה שיין ממותק בדבש אינו נחשב ליין נסך.
• הבדלה בין דינים שונים: יש להבחין בין דינים שונים - יין ממותק בסוכר נחשב ל"יין" לעניין ברכת "בורא פרי הגפן", אך דינו כ"שחרר" לעניין קידוש, ניסוך על המזבח ואיסורי יין נסך.
• מחלוקת עם השולחן ערוך: בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תעב) מובאת מחלוקת לגבי כשרות יין מבושל לארבע כוסות. מרן השולחן ערוך עצמו אינו פוסל יין מבושל לקידוש (בניגוד לרבנו), ובנוסף הוא מתיר שימוש ביין מבושל וב"קונדיטון" (יין מתובל בדבש ופלפלים) לארבע כוסות. לעומת זאת, הטור מביא דעה שאין יוצאים ידי חובה ביין מבושל ומברכים עליו "שהכל". הירושלמי מובא כמתיר שימוש ביין מבושל ובקונדיטון.
• הכרעה מעשית (לכתחילה ובדיעבד): לאור הספק בשיטת רבנו (בעוד שלפי מרן השולחן ערוך אין בעיה), נראה שלכתחילה עדיף לקחת לארבע כוסות יין שאינו מבושל ובלי סוכר, משום שחכמים קבעו שכל כוס היא חובה בפני עצמה עם ברכה בפני עצמה, וייתכן שהתכוונו לתת מעמד של כוס קידוש לכל אחת מהן. אולם, בדיעבד ובשעת הדוחק, אפשר להקל ובכוס הראשונה בלבד להקפיד על יין שאינו מבושל ובלי סוכר, ואילו בשאר הכוסות, אם אין אפשרות אחרת, די לברך "בורא פרי הגפן" על יין בלתי מבושל אף שיש בו סוכר.

ציטוט מרכזי לסיכום: "לכן בגלל הספק הזה שיש לנו בשיטת רבנו ורק בשיטת רבנו כי מפי מרן זה אפשרי ואין שום בעיה אלא בגלל הספק הזה שיש לנו בשיטת רבנו נראים הדברים. לכתחילה טוב לקחת בשביל הארבעה כוסות יין לא מבושל בלי סוכר כי מאחר וחכמים עשו כל כ** וכוס חובה בפני עצמה עם ברכה בפני עצמה שמה חז"ל התכוונו לתת מעמד לכל כ** וכוס ככוס של קידוש אבל בדיעבד ובשעת הדוחק ניתן לומר שרק בכוס ראשון יקפיד על שלא יהיה מבושל ובלי סוכר בשאר כוסות אם אינו יכול לסבול או אין לו ייעין כזה די לו שיברך בורא פרי גפן עגין בלתי מבושל אף שיש בו סוכר