ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט'  כותב: 
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך". 
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:

לק"י
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום,
1. מה דינו של מי שנזכר אחרי ק"ש ששיבש מהותית את ברכת אהבת עולם של שחרית, לאחר מכן סיים את התפילה - האם ישלים אז את הברכה? ואם עליו להשלים - האם יש להוסיף לה פתיחה בשם ומלכות ולאחר כן להמשיך את הברכה כרגיל? או שמא די בכך שמוזכרים בברכה שם ומלכות בלשון שונה? או שמא הברכה סמוכה לחברתה מעצם מהותה למרות שעקב השיבוש, לא סמכתיה בזמן?
2. האם בעת השלמתה עלי להצמיד את הברכה הנ"ל לפרשיות ק"ש (כקורא בתורה)?

לכבוד מו"ר שליט"א,

בענין מלת "פרי" שלאחר "בורא".
מדוע מנהג רווח לתימנים לומר פרי רפה,
והלא עניינו נסמך ברור למלה הבאה: העץ, האדמה, הגפן
ומה טעם להסמיכה לאחור למלת "בורא"?

לכבוד הרב, כנהר שלום.
אם קמתי ללמוד משנה כשעה לפני עלות השחר.
מתי אברך את ברכות השחר? לאחר עלות השחר ברצף ללא קשר לעובר לעשייתן?
או כשקורה דבר כזה כלל לא מברכים ברכות השחר? בתודה רבה.

עלי נענע ולואיזה שאנחנו מגדלים בגינה, ומשתמשים בהם לתת טעם בתה, צריכים הפרשת תרו"מ?

הרב שלום,
ראיתי שיש נוהגים בברכת המזון בחנוכה ובפורים לומר "ועל הניסים" עם ו' בניגוד למנהגנו "על הניסים".
ממה נובע ההבדל?