דילוג לתוכן העיקרי

מהו שיעור קביעות סעודה שמחייב אדם בברכת המוציא

ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט'  כותב: 
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך". 
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:

ברכות קריאת שמע

לק"י
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום,
1. מה דינו של מי שנזכר אחרי ק"ש ששיבש מהותית את ברכת אהבת עולם של שחרית, לאחר מכן סיים את התפילה - האם ישלים אז את הברכה? ואם עליו להשלים - האם יש להוסיף לה פתיחה בשם ומלכות ולאחר כן להמשיך את הברכה כרגיל? או שמא די בכך שמוזכרים בברכה שם ומלכות בלשון שונה? או שמא הברכה סמוכה לחברתה מעצם מהותה למרות שעקב השיבוש, לא סמכתיה בזמן?
2. האם בעת השלמתה עלי להצמיד את הברכה הנ"ל לפרשיות ק"ש (כקורא בתורה)?

Subscribe to ברכות