נצח ישראל

האם חסרונם של שתי עמודים (מזוזות) ומשקוף על גביהם בכניסה לחדר פוטר ממזוזה?
האם עמודים התומכים תקרה נחשבים מזוזות פוטרים החדר או המרפסת מקביעת מזוזה?
האם קביעת מזוזה במקומות כאלו מיותר ועלולים להכשל באיסור ברכה לבטלה?

האם דינם כהפקר ו"כל הקודם זוכה" או כאבדה שיש בה סימנים?
מה הדין לפי החוק בישראל, האם מותר למוצא נכסים אלו ליטול אותם לעצמו?
מהם הצעדים, לפי ההלכה, שיש על המוצא נכסים אלו לעשות לאור הנסיבות המיוחדות של ימינו?

ברכת התורה הינה ברכה על המצוות אשר ע"פ ההלכה יש לקיים "עובר לעשייתן" ומכאן שיש לברר האם אמירת הפסוקים בסליחות נחשבים ללימוד תורה?
האם בגלל שהפסוקים שבסליחות נאמרים בדרך של תחנונים הם נחשבים כחלק מהתפילה ואין בהם מצוות לימוד תורה?
האם משכימי קום חייבים לברך ברכות התורה לפני אמירת התפילות או הבקשות?

האם ישנו מצב שלמרות שהשליח שינה מהמנדט שניתן לו יוכל להתחלק ברווחים עם הבעלים של המעות?
האם הבעלות על המעות מקנה לבעלים זכות נכסית מסוימת או שהשליח יכול להשתמש בכסף לצרכיו ולהחזירו כהלוואה?
מחד ניתן לומר שהמוכר נותן הבונוס לשליח שהינו הרוכש בפועל ומאידך ניתן לטעון שהרכישה לא היתה יוצאת לפועל לולא הכסף של הבעלים (המשלח).

באילו תנאים מותר להספיד בבית הכנסת באופן שלא יפגע ברמת הקדושה שלו?
מהם הגדרים של הספד של רבים והאם זה כולל גם הספד שלפני הקבורה?
האם יש לחשוש לאיסור משום חוקות הגויים אשר מוציאים מיתיהם מבתי התיפלה שלהם?
האם יש למחות כנגד מנהג זה הנוגד דעת השו"ע ואשר הגר"ע יוסף מכנה אותו "גהנם"?

האם יש להתחיל מראש חודש למרות קדושתו, ע"מ שתהיה הקבלה מלאה ל-40 הימים שמשה רבנו עלה להר?
האם אי אמירת סליחות ואי תקיעה בשופר בשבתות גורעת ממכסת 40 הימים?
היש הבדל בין דין התקיעות בשופר לאמירת הסליחות בר"ח שהינה בעלת משמעות של תחנונים והכנעה?
האם רמת הקדושה של ר"ח דוחה אמירת הספדים אף על תלמידי חכמים?

מדוע , אם כן, משתנה הדין כאשר יתבע העובד את שכרו כמלוה. דהיינו מתן ארכה למעביד לשלם השכר במועד אחר?
האם דחיית התשלומים בהקפת חנות עד שיצטברו לסכום גדול לא נחשב כמתן אשראי מהחנוני ללקוח?
האם רק מי שנזקק להלוואה נכלל באותם חובות הנשמטים בשמיטת כספים?

האם די בענישת החשוד בפשע הרציחה על מעשהו החמור ולכן יהיה פטור מנשיאה בהוצאות הנ"ל?
האם נחשב כגרמא בנזיקין ויהיה פטור מהוצאות וח"ו יהיה בבחינת "חוטא יוצא נשכר"?
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה כדי להתגונן מפני גנבים או פושעים הגורמים נזקים כספיים לזולתם?

האם יש להתחשב ב"הרמת מסך" שמגבילה אחריותם של מנהלי הבנקים ובעלי המניות כלפי הלקוחות במקרים מסוימים?
האם מנהלי הבנקים מנועים לכתוב פרוזבול כשליחים של הישות המשפטית?
האם רבוי העסקאות וההלוואות עם הבנקים מחייבים שלא להסתפק בפרוזבול אחד לכל בנק?