הר שואל, מה יהיה אם יש לו יין בלתי מבושל אבל עם סוכר והנפקמינה היא לגבי ארבעה כוסות יין של ליל הסדר. האם יכול הוא לצאת ידי חובה בארבעה כוסות יין של ליל הסדר ביין בלתי מבושל אבל ממותק על ידי סוכר או לא? ובכן לגבי ה*** הראשון בוודאי וודאי שלפי רבנו אינו יוצא די חובה כי ה*** הראשון הוא נאמר על הקידוש זאת אומרת הוא שותים את כ** היין של הקידוש והרי מקדשים לפי שיטת רבנו אלא על יין שראוי להתנסך על גבי המזבח ויין מבושל או יין מתוק בין אם הניחו בו דבש בין אם הניחו בו סוכר לדעת מורי בפירושת רבנו אין מקדשים בו השאלה היא לגבי שלושת הכוסות הנוספים האם יין בלתי מבושל עם סוכר יוצאים בו ידי חובה או לא רבנו לא באר דעתו כלל אלא רבנו כתב בפרק שביעי מהלכות חמץ ומסע ששתה ארבעה כוסות מזוגין כל כ** וכוס מארבע כוסות האלו מברך עליו ברכה בפני עצמה. זאת אומרת רבנו לא כתב לגבי טיבו של היין הוא רק דיבר על יין חי מזוג אבל לא דיבר על סוג היין אבל כן הוא אמר שכל כ** וכוס מארבע כוסות האלו מברך עליו ברכה בפני עצמה והעיר מור הערה מאוד חשובה הערה ל שם הנראה לי בדעת רבנו שהטעם שמברך על כל כ** וכוס אינו משומס אחד דעת כמן פרק שמיני הלכה שישית הזכיר טעם זה לנטילת ידיים לסעודה ולא אמר כלום לעניין בורא פרי גפן על כ** שני כלומר רבנו נמק מדוע חוזרים ונוטלים ידיים בברכה לסעודה והרי כבר נטלנו בזמן טיבול הקרפס מיד אחרי הקידוש ונמק זאת בגלל שהשיח את דעתו באמירת האגדה ולא אמר ולא נתן נימוק שמברכים בורא פרי הגבן על כו שני בגלל שציח דעתו משמע שהברכה, ברכת הגפן על כל כ** וכוס היא לא בגלל הסחת דעת אלא תקנה היא של חז"ל כדי להראות שכל כ** וכוס הוא מצווה בפני עצמה ולכן מברכים בור פי הגפן על כל כ** וכוס משום כך כאן יש מקום להיות מסופק בשיטת רבנו שכיוון שזוהי מצווה וברכת גפן על כל כ** וכוס. האם חז"ל השבו את כל ארבעה כוסות כמו כ** קידוש? ואז זה לא רק כל כ** הוא מצווה פני עצמה, כל כ** הוא כאילו כמו קידוש. ואם נלך בדרך הזו אז צריך להיות כ** א צריך לקחת יין גם שאינו מבושל וגם בלי סוכר. אבל קיים אפשרות לומר לא ה*** הראשון זה לא מבושל ובלי סוכר כי בו מקדשים כ** שני שלישי ורביעי הוא צריך להיות יין שראוי לברך עליו גפן ומברך עליו גפן כדי להראות שום מצווה בפני עצמה והרי על כ** יין והרי על יין בלתי מבושל עם סוכר מורי ישיב יש לנו תשובה שלו שמברכים בורא פרי הגפן רק יין שהוא מבושל הוא נחשב לפטן ומברכים עליו שהכל לפי רבנו אבל יין שהוא לא מבושל ועם סוכר אף שהוא פסול לקידוש כי אין מנסחים יין כזה למק במקדש הוא פסול לקידוש אבל הוא לא נפקע ממנו שם של יין והואיל ולא נפקע ממנו שם של יין ומברכים עליו בורא פרי הגפן אין שום סיבה שלא ישתה בשאר הכוסות לפחות יין ממותק יין בלתי מבושל ממותק בסוכר ויברך עליו בורא פרי הגפן כשהרי אפשר לברך עליו בורא פרי הגפן אמנם נקודה זו עוד טעונה לדוש כי רבנו בפרק 11 מהלכות מאכלות אסורות עניין ין נסך הביא הורו גאווני המערב שאם נתערב ביין בין ישראל מעט דבש או מעט שעור הואיל ואינו ראוי למזבח הרי הוא כמבושל או כשחרר ואינו מתנסך ומותר לשתותו עם הגוי מורי כאן ב על הלכה י פרק יא הלכה י ו הערות שלו כאן הערה יב מוכיח בעליל שהוראת גאוני מערב רבנו לא הביא אותה כוראה יוצאת דופן אלא קוראה שהוא מזדהה איתה לחלוטין ואז יוצא שבעצם יין אשר מותק בדבש אז אין בו ייסורי נסך ו כאן אנו זכוקים ל בתשובת רבנו שאותה מביא מורי בהערה יב בתשובת רבנו היא סימן רסט על יין שלורכים הישמעלים ואם הגעם עוסר יין שלנו והשיב אלו ישמעאלים אינם רחוקים מעבודה זרה זאת אומרת נכון שבדרך כלל האמונה הישמעלית אומר מורי בהמשך מעיר הערה ל דברי רבנו היא מייחדת את השם אבל זה לא אומר שכל הישמעלים רחוקים מעבודה זרה יש כאלה שהתחקכו עם עבודה זרה ולכן גזרו בי נסך על מגעו של הישמעלי שהוא עוסר כל זמן שרע שנגע ישמעאלי ביים שלנו מגיעה ראויה לנסוך עוסרים שתייתו מגע של ישמעאלי ביין של יהודי עוסר אומר רבנו באותה תשובה שאוכשהיה מזדמן שנכנס גוי נוצרי או ישמעלי אצל יהודי מש כלומר נניח שיש יהודים שיש להם מסיבת יעין פתאום נכנס גוי נוצרי או ישמעלי ועכשיו הוא הרי ישתה מזה ויש חשש ש תהיה בעיה בעניין הזה ממהרים כך אומר רבנו לערב מעט דבש ביין שלפניהם ושותים אמו ואמרו שנפסל לגבי מזבח והרי הוא כל מיני השכר אוכלל הוא הם נסכים עבודה זרה אל היין הראוי לקרב על גבי המזבח. כך הורא רבנו יוסף הלוי זכר צדיק ברכה. כך עשה פעם רבות הלך למעשה הוא וכל גדולי ספרד. זה הערה של רבנו בתשובתו אחרי סט. כלומר הוא אומר אם קרה שפתאום גרו בא ואנחנו שותים במסיבת יין מיד שמים דבש כדי שהיין הזה לא יהיה ראוי לנסוך על גבי המזבח וממילא לא יהיה בו איסור של יין נסך. אבל המעניין שרבנו אומר הרי הוא כשחר במורה פוסק שיין עם סוכר או יין עם דבש מברכים עליו בורא פרי הגפן משמע שהוא כשחר לעניין לנסח על גבי המזבח לעניין איסור ניסוך אבל הוא לא כשחרר ששם יין נפקע ממנו שהרי איך מורי מורה הלכה למעשה שאפשר לברך על יין ממותק בדבש או בסוכר לברך על פרי הגפן אלא משמע שיש גדרים גדרים אז יוצא איפה אז בעצם היין הממותק בסוכר באינו מבושל יש עליו שם של יין לגבי ברכתו בורא פרי הגפן אבל דינו כשחרר לעניין קידוש לעניין לנסחו על גבי המזבח לעניין ייסורי נסך וצריך להבחין בין עניין לעניין עכשיו יוצא איפה ענין אנחנו עדיין בגדר ספק שכשחכמי ישראל קבעו את הארבעה כוסות יין. האם ישבו את הכוסות לדרגה של ה*** הראשון של ין קידוש? או שמה אנחנו יכולים להקל בשאר הכוסות שלא יהיה להם את כל הדקדוקים של יין קידוש. בשולחן ערוך נאמר באור החיים סימן כעב ועיף א י יא מצווה לחזור צריך לומר חזר אחר יין אדום אם אין הלבן משבח ממנו יב יוצאין ביין מבושל ובקונדיטון הקונדיטון אומר א המשנה ברורה פירוש מעורב בו דבש ופלפלין עכשיו מרן אצלו אין בעיה שיין מבושל פסול לקידוש הוא לא פסול לקידוש הוא בזה חולק על רבנו אבל הוא כותב שלעניין ארבעה כוסות יוצאים גם מבושל נעזוב את המבושל קונדיטון שמעורב בו דש פלפלין חיוצא בזה וה טור אור החיים סימן תעב הוא אומר ככה ויין מבושל כתב רב ההי שאין יוצאין בו ומברכין עליו שהכל ובירושלמי יש שיוצאין במבושל ובקונדיטון כלומר א באמת ה וגם איתה בירושלמי שמצווה לחזר אחר יין אדום באמת העניין של ברכת שהכל הגאן מבושל טוב זה רבי הגאון אומר הטור זה לא דומה לירושלמי שבירושלמי כתוב שיוצאין במבושל ובקונדיטון אז לכאורה כאילו הירושלמי נגד א רבי הגאון אבל נראים הדברים ככה הדבר פשוט שבמבמושל לא יוצאים כי ברכתו שהכל אלא השאלה אם רבנו חש לירושלמי הזה לא מצאנו שהביש מצווה לחזר אחר אדום ולא מצאנו שפסל את הקונדיטון ליין שהוא אמר סליחה לא מצאנו הלכה אשר פוסלת קונדיטון או מכשיר קונדיטון כך יוצא איפה נראים הדברים שבאמת הוא לא חשירושלמי שאומר צריך לחזר אחר אדום אבל לעניין הזה של יוצאין במבושל וקוטון כפי שהירושלמי אומר רבנו השאיר את זה לכללים הרגילים שכיוון שרבנו אומר שלקידוש אין יוצאים במבושל קונדיטון אז גם ביין של ליל הסדר אבל עדיין מכלל זה לא יצאנו בידי בירור הספק לחלוטין שלגבי השלושה כוסות האחרונים מחרם יש עליהם שם של יין ומברכים עליהם פרקת אפן כי רבנו לא אמר גם כן ש דינם כמו ין קידוש. הוא רק אמר שמרחים על כל כ** וכוס ברכת הגפן. ומורי אמר שזה תקנה מיוחדת שכל כ** וכוס הוא חובה בפני עצמה. ולא נאמר שהוא כמו קידוש. לכן בגלל הספק הזה שיש לנו בשיטת רבנו ורק בשיטת רבנו כי מפי מרן זה אפשרי ואין שום בעיה אלא בגלל הספק הזה שיש לנו בשיטת רבנו נראים הדברים. לכתחילה טוב לקחת בשביל הארבעה כוסות יין לא מבושל בלי סוכר כי מאחר וחכמים עשו כל כ** וכוס חובה בפני עצמה עם ברכה בפני עצמה שמה חז"ל התכוונו לתת מעמד לכל כ** וכוס ככוס של קידוש אבל בדיעבד ובשעת הדוחק ניתן לומר שרק בכוס ראשון יקפיד על שלא יהיה מבושל ובלי סוכר בשאר כוסות אם אינו יכול לסבול או אין לו ייעין כזה די לו שיברך בורא פרי גפן עגין בלתי מבושל אף שיש בו סוכר רבי חני בנגש