מה כוונת הגמ' שאומרת: "כי מיתער לימא אלהי הנשמה", האם כל אימת שיקיץ או רק בסוף שינתו?
אדם הקם בלילה ע"מ ללמוד תורה ובדעתו לחזור לישון האם חייב רק בברכות התורה או גם בברכות השחר?
מי שנרדם במטוס בלילה והקיץ לנחיתה האם יתחייב בברכות השחר בגלל הפסק הזמן של ההתארגנות להגיע הביתה ע"מ לישון?
תמצית מסמך תדרוך: דיון בהלכות ברכות השחר בעקבות קימה משינה באמצע הלילה
מסמך זה עוסק בשאלה ההלכתית הנוגעת לאדם שמתעורר באמצע הלילה, בין אם מנמנום קל במטוס לפני עלות השחר ומתכוון לשוב לישון, ובין אם קם לצורך עשיית צרכים או לימוד תורה ומתכוון לשוב לישון לאחר מכן. הדיון מתמקד בעיקר בשאלה האם עליו ליטול ידיים ולברך ברכות השחר, ובאיזה זמן עליו לעשות זאת. המסמך מציג גישות שונות של פוסקים, תוך התמקדות בדעת הרמב"ם ("רבנו") כפי שהיא עולה מהלכות תפילה, ובגישתו של הרב בן ציון אבא שאול בספרו "אור לציון".
עיקרי הדברים והנושאים המרכזיים:
- זמן ברכת "אלוהי נשמה": המסמך פותח בדיון על זמן אמירת ברכת "אלוהי נשמה". מובאת דעת "הקסם משנה העיר" שמפרש את דברי הרמב"ם בהלכה ג' בפרק ז' מהלכות תפילה ("בשעה שיקץ בסוף שנתו מברך הוא על מיטתו אלוהיי הנשמה שנתתם בי") באופן שהכוונה היא דווקא בסוף שנתו העיקרית, ולא בכל התעוררות. זאת בניגוד ללשון הגמרא ("כי מצער כלומר כשמתעורר אז אומר אלוהיי נשמה"). גם השולחן ערוך (אורח חיים סימן מו א') והמשנה ברורה (ס"ק ב') תומכים בגישה שברכה זו נאמרת דווקא בסוף שנתו.
- ציטוט רלוונטי: "בשלחן במשנה ברואה כותב סעיף קטן ב רוצה לומר דווקא סוף שנתו ולא כל זמן שיקיץ באיזה שעה שתהיה, אלא סוף שנתו."
- ברכות התורה לעומת ברכות השחר: המסמך עובר לדון בהלכה י' באותו פרק, העוסקת באדם המשכים לקרוא בתורה קודם קריאת שמע. מדברי הרמב"ם עולה שנותן לידיו ומברך שלוש ברכות (ברכות התורה) ואחר כך קורא. מכאן עולה השאלה האם במקרה כזה עליו לברך גם ברכות השחר.
- ציטוט רלוונטי: "ומה שמע מדברי רבנו שעדיין לא בהכרח שהוא מברך את כל ברכות התורה אלא רק את ברכות השחר אלא את ברכות התורה ונשאלת השאלה האם בכל זאת יברך את ברכות השחר או לא?"
- גישת הרמב"ם (כפי שהיא מובנת במאמר): לפי הפרשנות המוצגת, דעת הרמב"ם תלויה בכוונת האדם. אם קם ללמוד תורה ובדעתו לשוב לישון לאחר מכן, יברך ברכות התורה (מאחר ונוצרה חובה חדשה), אך לא יברך ברכות השחר עד שיקום סופית משנתו (גם אם ישן מעט שעות). במקרה של אדם שמתעורר מנמנום במטוס לצורך נחיתה ונסיעה לביתו, ומתכוון לשוב לישון בלי ללמוד תורה, הרי שלפי הרמב"ם אין עליו ליטול ידיים ולברך ברכות השחר עד שיקום סופית בבוקר.
- ציטוט רלוונטי: "אז יוצא איפה שלפי רבנו אם אדם מתנוו משום שהמתוס נחת הוא צריך להתארגן לצאת ולסוע לביתו ועדיין זה באמצע הלילה או על הכל פנים הרבה זמן לפני עלות השחר וכיוון שבדעתו ללכת לישון אז וגם אפילו לא מתכוון ללמוד תורה הוא רק מתארגן לקח את המזוודה ולסוע הביתה לביתו אז אף על פי שיש הפסקה של שעה וחצי שעתיים כל כל עוד לא על עמוד השחר וכל עוד הוא מתכוון להמשיך לישון אז יוצא שלפי רבנו הוא באמת יכול להמשיך לישון ורק כשכבר יקום בהשקמה שבשבילו זה סוף שינתו לא סוף שינתו במובן שכבר ישן מספיק מספיק אלא תכנן זהו בשעה הזו זה סוף שינתי לא משנה כמה שעות ישנתי אז ורק אז הוא מברך ברכות השחר לפי רבנו."
- גישת הרב בן ציון אבא שאול ("אור לציון"): הרב בן ציון אבא שאול מציג גישה שונה בשאלה דומה: אדם שקם באמצע הלילה ועשה צרכיו ובדעתו להמשיך לישון. הוא מבחין בין שני מצבים:
- אם בדעתו להמשיך לישון מיד, יטול ידיו בלא ברכה, ובבוקר יטול שנית בלא ברכה.
- אם אין בדעתו להמשיך לישון מיד, אלא לעשות דברים אחרים כמו תיקון חצות או לימוד תורה, יכול לברך את כל ברכות השחר עם ברכת נטילת ידיים (אם עבר חצות לילה), ובבוקר יטול ידיו בלא ברכה.
- ציטוט רלוונטי: "אם בדעתו להמשיך לישון מיד יתול ידיו בלאכה בלא ברכת נטילת ידיים ובבוקר יתול שנית אין ברכה ואם אין בדעתו להמשיך לישון מיד אלא לומר כקונחצות או ללמוד או לאחר מכן לישון יכול לברך את כל ברכות השחר עם ברכת נטילת ידיים אם כבר עבר חצות לילה או כשיקום שנית בבוקר יתול דיו בלא ברכה."
- מנהג הפוסקים ו"בית יוסף": הרב בן ציון מציין שב"בית יוסף" מובא בשם תשובת הרשב"א והרא"ש שהמנהג לברך אף בקם באמצע הלילה. עם זאת, במקרה שרוצה להמשיך לישון, עדיף שלא יברך כעת אלא רק בבוקר, מחשש לספק ברכות. רק אם נשאר ללמוד וכדומה, יברך ברכות השחר עם ברכת נטילת ידיים.
- סדר ברכות השחר: המסמך מצביע על הבדל בין גישת הרמב"ם, שלפיה אין סדר קבוע לברכות השחר אלא הן נאמרות לפי סדר עשייתן, לבין המנהג הנפוץ (כפי שמובא ב"תורי זהב"), שמצריך הקדמת ברכת נטילת ידיים.
מסקנה (לפי המאמר):
לפי הפרשנות של דברי הרמב"ם במאמר, אדם שהתעורר מנמנום במטוס לצורך נחיתה ונסיעה לביתו, ואינו מתכוון ללמוד תורה אלא לשוב לישון, אינו צריך ליטול ידיים ולברך ברכות השחר עד שיקום סופית בבוקר, שאז יטול ידיו בברכה ויאמר את ברכות התורה וברכות השחר. זאת בשונה מגישת "אור לציון" ומנהגים אחרים המצריכים נטילת ידיים ללא ברכה במקרה של קימה לצורך עשיית צרכים או הפסק משינה.
נקודות חשובות לדיון נוסף:
- האם פרשנות זו של דברי הרמב"ם היא הפרשנות המקובלת והיחידה?
- מהן ההשלכות המעשיות של הבדלי הגישות במצבים שונים של קימה באמצע הלילה?
- כיצד יש לנהוג במצבים של ספק הלכתי