תס כסה לילית והוא נוחט הרבה זמן לפני עלות השחר והוא מתכנן שמיד הוא מגיע לביתו והכל עדיין לפני עלת השחר הוא רוצה להמשיך לישון כיוון שבלילה במטוס קשה לו להרדם הוא מנמנם פה מנמנם שם האם בשעה שהוא מתעורר מנמנו אומו במטוס כבר התחייב בנטילת דיים וברכות השחר או שמה יכול הוא לאחר שהוא מגיע לביתו לישון או כשהוא מתעורר אז ורק אז יטול ידיו בברכה ויברך את ברכות השחר ובכן רבנו בפרק שביעי מהלכות אה תפילה כתב את הדברים הבאים בפרק שביעי. הלכה שלישית. בשעה שיקץ בסוף שנתו מברך הוא על מיטתו אלוהיי הנשמה שנתתם בתהורה וכולי. והקסם משנה העיר. כלומר דאף על גב דמ בברכות כי מתער למה אלוהי הנשמה אין הכוונה שיקץ באיזה שעה שתהיה אלא דווקא בסוף שנתו כלומר שאומר הקצם משנה למרות שבגמרא נאמר בלשון סמית כי מצער כלומר כשמתעורר אז אומר אלוהיי נשמה אז הוא אומר, אין הכוונה בזמן שהוא מתעורר, מתי שהוא מתעורר, אלא הכוונה רק שזה סוף שנתו. ובאמת בשולחן ערוך אה אור החיים סימן מו א' כשיעור משנתו יאמר אלוהי נשמה. בשולחן במשנה ברואה כותב סעיף קטן ב רוצה לומר דווקא סוף שנתו ולא כל זמן שיקיץ באיזה שעה שתהיה, אלא סוף שנתו. כלומר, רק אם זה סוף שנתו, אז הוא מברך את ברכות השחר. אם עדיין לא סוף שנתו, אינו מברך את ברכות השחר. אבל עדיין אנחנו מוצאים בפרק שביעי מלכות תפילה בדברי רבנו, הלכה י, המשקים לקרות בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה נותן לידיו תחילה ומברך שלוש ברכות ואחר כך קורא והוא מונה את שלוש הברכות ומה שמע מדברי רבנו שעדיין לא בהכרח שהוא מברך את כל ברכות התורה אלא רק את ברכות השחר אלא את ברכות התורה ונשאלת השאלה האם בכל זאת יברך את ברכות השחר או לא? אז נראים הדברים שלפי רבנו הדבר תלוי. אם הוא שקים לקום בשביל ללמוד תורה ובדעתו אחרי שעה של לימוד, שעה וחצי, שעתיים, הוא מתכונן להמשיך הלאה לחזור לישון. עדיין הוא לא מברך ברכות השחר הוא מברך ברכות התורה זה כן כי סוף סוף נוצרה חובה מחדש לברך ברכות התורה אבל לעניין ברכות השחר זה עדיין תלוי אם זה סוף היא קיצתו או לא אז יוצא איפה שלפי רבנו אם קנים אנחנו בהסבר שאנחנו נותנים לדברי רבנו אז אם אדם מתנוו משום שהמתוס נחת הוא צריך להתארגן לצאת ולסוע לביתו ועדיין זה באמצע הלילה או על הכל פנים הרבה זמן לפני עלות השחר וכיוון שבדעתו ללכת לישון אז וגם אפילו לא מתכוון ללמוד תורה הוא רק מתארגן לקח את המזוודה ולסוע הביתה לביתו אז אף על פי שיש הפסקה של שעה וחצי שעתיים כל כל עוד לא על עמוד השחר וכל עוד הוא מתכוון להמשיך לישון אז יוצא שלפי רבנו הוא באמת יכול להמשיך לישון ורק כשכבר יקום בהשקמה שבשבילו זה סוף שינתו לא סוף שינתו במובן שכבר ישן מספיק מספיק אלא תכנן זהו בשעה הזו זה סוף שינתי לא משנה כמה שעות ישנתי אז ורק אז הוא מברך ברכות השחר לפי רבנו אבל אנחנו מוצאים לחכם בן ציון הבא שאול באור לציון חלק ב אור החיים שבסימן ב יש לו שאלה הקם באמצע הלילה ועשה צרכיו ובדעתו להמשיך לישון האם נוטל ידיו בברכה תשובה אם בדעתו להמשיך לישון מיד יתול ידיו בלאכה בלא ברכת נטילת ידיים ובבוקר יתול שנית אין ברכה ואם אין בדעתו להמשיך לישון מיד אלא לומר כקונחצות או ללמוד או לאחר מכן לישון יכול לברך את כל ברכות השחר עם ברכת נטילת ידיים אם כבר עבר חצות לילה או כשיקום שנית בבוקר יתול דיו בלא ברכה ואפילו מעשה צרכיו כלומר הוא מדבר על הפסק, לא סתם התעוררות לצורך צרכים וכי יוצא בזה. למשל אדם קם בלילה רוצה לשתות תה כי מאוד מאוד צמא, כן? או לעשות צרכים להבדיל. אז זה משהו אחר. אין ודאי הוא עדיין לא מברך כלום. אבל אם הוא קם לומר תיקון חצות או ללמוד, אף על פי שמכון לאחר מכן ראשון לדבריו הוא מברך ברכות התורה, הוא מברך ברכות השחר, נותן ליד בברכה ואחר כך שיקום נותן ידיו בלא ברכה הוא מסביר בהערות הקם באמצע הלילה ואין בדעתו לישון עוד נוטל ידיו בברכה מיד כשקם משמע בבית יוסף בסימן ד' בשם תשובת הרשבה בשם תשובת הראש וכן המנהג לברך אף בקם באמצע הלילה אבל הקם באמצע הלילה ורוצרוה להמשיך לישון כיוון שנחלקו הפוסקים אם צריך לברך שנית כשקם בבוקר ועושה צרכיו הוא רואה גם בבית יוסף שם על כן טוב שלא יברך כעת ויברך רק בבוקר ורק אם נשאר ללמוד וכדומה הוא מברך ברכות השחר כיוון שלכתחילה נכון לומר ברכות השחר לפי סדר ולהקדים ברכת נטילת ידיים הוראה גם בתורי זהב בסימן מו סעיף קטן א' ולכן יוכל לברך על נטילת ידיים או כשיקום שנית בבוקר יטול ידיו ללא ברכה ואפילו עשה צרכה כלומר הוא נאמן לשיטת מרן או המנהג הנפוץ שאומרים את ברכות השחר לפי סדר אבל רבנו אשר בא ואומר שברכות השחר אין להם סדר אלא לפי סדר עשייתן וגם יש אצלו הפרדה בין ברכות התורה ובין ברכות השחר. אז יוצא איפה שאור לציון אומר מאחר ואדם קם ועשה הפסק עשה כל מיני דברים א אמר תיקון חצות למד אז שמר את כל ברכות השחר אבל לשיטתנו עליבד רבנו כיוון שבל אחי הוא מתכונן ללכת חת לישון ועדיין אפילו לא לומד תורה הוא עדיין לא לומד תורה וגם בגלל שרבנו מבדיל בין ברכות התורה לבין ברכות השחר הרי שלפי רבנו בנסיבות כאלה יכול האדם שהקיץ מתנומתו מטוס לצורך נחיתה ונסיעה לביתו שלא לברך ברכות השחר ולא לטול ידיים עדיין לא תול ידיים ורק שישקים אחרי שהלך ראשון וזה סוף ישנתו אז ורק אז יתולדה בברכה ויאמר ברכות התורה ויאמר את ברכות השחר זה הנראה לנו לפי שיטת רבנו רבי חניה