לכבוד הרב הגאון שלום וברכה בשנה האחרונה חידשנו ב"ה את מנהג אכילת קליות (ג'עלה) לפני הסעודה בליל שבת, ואנו משלבים שירי שבת ודברי תורה וב"ה אנו מרוצים מאוד. השאלה כזו: אם יש לפנינו מינים שונים של פירות עץ כגון תמרים תאנים וענבים. האם ניתן לדעת הרמב"ם לברך על התמר בפה"ע ולכוון להוציא את התמרים בלבד, ואח"כ לברך שוב בפה"ע על התאנים ולכוון להוציא את התאנים בלבד, ואח"כ שוב לברך בפה"ע על הענבים?
בתודה מראש
שלום לרב פירות נגועים בחרקים קטנים שאי אפשר לראות אותם בעין רגילה, האם מותרים באכילה?
תודה רבה.
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
א. האם יש עוד מקרים (אולי כגון מריחת משחה לרפואה, וכיו"ב) שבהם אדם צריך לומר "שיהא עסק זה לי לרפואה"? או שזה רק במקרה שיש חשש סכנה כגון הקזת דם?
ב. בהל' ברכות פ"י הלכה כב נאמר: "ההולך למוד את גרנו.. וכל הצועק לשעבר הרי זו תפילת שווא". האם אין עצם עצמה של תפילה זו תפילת שווא? שהרי גרנו נמצא כבר לפניו וכמותו או איכותו לא תשתנה לטובה בעקבות תפילתו, נמצא שגם זו תפילה לשעבר לכאורה.
בתודה מראש
למארי שלום להיום אדם שלא שמע קול השכווי לא יברך אותה לדעת רבינו מה עושים היום אם שמע תרנגול הודו
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
שלום לרב, באם התעוררתי אחר חצות הלילה, ואני מעוניין ללמוד זמן מסויים ולאחר מכן לחזור לישון. האם עלי לברך את כל ברכות השחר (אלהי נשמה, ברכות השחר, ברכת התורה)? אם כן, האם עלי לחזור ולברכם גם בבוקר אחר עלות השחר?
תודה לרב.
שלום וברכה מארי, בשר שהומלח, ונחתך אחר מליחתו. מדוע חייבים להבהב ולא ניתן למולחו שניה?
2. אם ברך על יין לפני המזון, וכיוון לפטור את היין שאחר המזון לפני הברכה, אפשרי שכך יפטר מלברך על היין שלאחר המזון? עליך הטובה והברכות
ברשותך מארי הנכבד אשאל מלפניך,
1. לא ברור לי מה צריך להיות הגודל של הנס שעליו עליי לברך "שעשה לי נס במקום הזה". הצלה גדולה? מעל הטבע (מי ראוי לכך בכלל)? אשמח לדוגמא
2. אם כשאדם מגיע למצדה עליו לברך דיין האמת, משום שזהו מקום מגורים של יהודים שחרב?
3. בימינו כאשר פועלים גוים בונים את הבתים והם בונים את המעקה, מתי ואיך יברך בעל הבית ברכת המעקה? 4כאשר האב לא הצליח להגיע לברית של ילדו, האם תבטל ברכת "להכניסו בברית שלאברהם אבינו"? ואולי יברך האב ברכה זו היכן שנמצא, באותו זמן של המילה?
תודה רבה
האם נסיבות אלו נחשבות כמצב של בדיעבד שלפי הרמב"ם יצא ידי חובה אף אם רק הרהר בלבו?
מדוע מחייב הרמב"ם במצוות קרית שמע בשעת הדחק אין מספיק בהרהור בלב אלא נדרש שיחתך בשפתיו?
כיצד ינהג, איפוא, היהודי בנסיבות אלו כשהוזמן ע"י מעסיקיו הגויים או יהודים הרחוקים מיהדות?
שלום לכבוד הרב!
ראיתי שבגמ' נוסח הברכה הוא "אשר נתן לשכוי" ואילו בנוסח רבינו "הנותן לשכוי"
מהיכן נובע השינוי בנוסח ?
לא ראיתי שמארי התייחס לכך .
האם אין זה משפיע על היחס לברכות השחר אם מברכים עובר לעשייתן או הכל ביחד ללא קשר לעשייה ?
ז"א "אשר נתן" נשמע יותר כללי ולא על השמיעה כרגע ואילו "הנותן" נשמע על החידוש בכל יום
תודה רבה