דילוג לתוכן העיקרי

ברכות במשנת הרמב"ם

1) כתוב ברמב"ם "והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד, כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה. בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות": אך בסוף כתב "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמנה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד": האם שייך להדר יותר ממנהג ספרד וכל אחד מבני הבית ידליק נר לעצמו וכן יברך כל אחד לעצמו על ההדלקה בין גברים בין נשים יברכו?

תשובת הרמב"ם לעובדיה הגר

אחרי שהרמב"ם מסביר בעריכות שזהות הגר אינה ביולוגית, הוא מסיים "אברהם אב לך" (היינו לא אבאות גנטית) ואומר: "הוא הדין לשאר הברכות והתפילות שלא תשנה כלום". ברור שזה כולל את הברכה "שלא עשני גוי". אבל אתה מוכיח שהרמב"ם לא מתייחס לברכה זו, והעובדה: עובדיה הגר לא שאל על זו ספציפית. אין זה הוכחה משום שעובדיה הצדיק העמיק לשאול בכמה לשונות שבתפילה. ועוד, אתה מצדיק את הברכה "שעשני ישראל" (נוסח הירושלמי ה"מתוקן") ואומר שזה "כמו שאישה אומרת שעשני כרצונו".
שאלה א) איפה מצאת ברכה כזו לאישה? שאלה ב) האם מותר לחדש ברכות שלא תקנו חז"ל?

Subscribe to הלכות ברכות