שלום לכת"ר,
1. אדם שמתפלל ביחידות, מה בדיוק הוא אומר בקדושה דיוצר? "קדושת ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו לאל ברוך.." או "קדושת ה'... והאופנים וכו' ברוך כבוד ה' וכו' לאל ברוך..."?
2. מה אומר ביחידות בקדושה דסדרא?
3. כיום מומלץ לאדם לשתות גם אם אינו מרגיש תחושת צמא בגלל שינוי המזונות וכו', האם זה משפיע על ברכה? כלומר האם מה שאמרו שאין מברכים על המים כשלא מתכוון לרוות צמאונו זה דוקא כששותה כדי לבלוע כדור וכיוצ"ב? או שמא על כל שתיה שאין בה הנאת החיך או תחושת רוויה? האם במצב של ימינו כשחוש הצמא נחלש ואנשים יושבים יום שלם במשרד בלי לשתות ומגיעים כמעט לידי התיבשות גם נאמר זאת?

1) כתוב ברמב"ם "והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד, כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה. בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות": אך בסוף כתב "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמנה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד": האם שייך להדר יותר ממנהג ספרד וכל אחד מבני הבית ידליק נר לעצמו וכן יברך כל אחד לעצמו על ההדלקה בין גברים בין נשים יברכו?

שלום לכבוד הרב
ידוע לנו שכל שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה ורציתי לדעת כשאני אוכל בגט או משהו כזה אני משאיר חתיכה קטנה ומכסה אותה ומברך ברכת המזון ולאחר שסיימתי ברכת המזון אני מברך המוציא לחם מן הארץ ואוכל את החתיכה הקטנה
1. יש בעיה מבחינת הברכה השנייה של ברכה שאינה צריכה?
2. האם יש מנהג או מעלה בכיסוי הלחם. ?

שלום לכבוד הרב
1. הבנתי שיש מנהג של יוצא טוניס שבעת החופה המברך אומר ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם וכל הקהל עונים חזרה אלוקינו מלך העולם. והבנתי שיש פה בעיה מבחינת עניין של נשיאת שם שמיים לבטלה האם זה נכון? " כיצד הרב נוהג לעשות בחופות האם גם בדרך הזו?
2. האם אפשר לצרף מחלל שבת בהפרסהיא לזימון?
3. האם שליח ציבור יכול לעשות עם חולצה קצרה לפני המרפק אשמח אם אפשר יהיה לקבל מקור לתשובה זו.

שלום וברכה, אדם שעושה הבדלה ומוציא ידי חובה גם המסובים לידו, האם יכולים המסובים לברך בעצמם, אם רוצים, הברכות על הנר והבשמים? כך נוהגים בבית הורי מקדמת דנא, שכל אחד מהשומעים, מברך הברכות הנ"ל בעצמו. בברכה,

בס"ד שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם כותב בהלכות ברכות פרק ג שהפת שפתת אותה פיתים מברך עליה המוציא אם יש בה כזית או שניכר שהיא פת ולא נשתנתה צורתה. שאלותיי:
1. האם מספיק סיבה אחת או שצריכים 2 סיבות כדי לא לברך עליה המוציא: גם שלא יהיה בה כזית וגם שתעבור צורת הפת
2. האם הדין המור בפת חל גם על המצה הנאכלת בפסח או לאו? הרי לפי הרמב"ם היא נחשבת לפת ומברכים עליה תמיד המוציא
3. מקלות מלוחים ובייגלה האם ברכתם המוציא - במידה וקבע עליהם סעודה למרות שאין באחד מהם כזית כלל?

מרן בשולחן ערוך כותב שברכת שהכל פותרת ברכה על היין והפת אם התכוון לפתור אותם.
1. האם לדעת רבינו כך הדבר? יורנו הרב היכן ניתן לראות את ההלכה.
2. אבבית הכנסת יש אירוע. ולאחר התפילה עשו קידוש. בתשובות שכתבת באתר הקידוש נועד לטעימה בלבד אם אכל פחות מכזית מזונות. האם אפשר לומר כי אדם יכול פחות מכזית מזונות באירוע שכזה? ואם אכל יותר מכזית האם חייב לעשות קידוש בביתו בשביל סעודה?
3. קניתי לביתי החדש מזוזות ונראה כי קניתי אחת מיותרת. האם מותר לי לתת את המזוזה במתנה לחברי שעושה חנוכת בית?
תודה רבה.

שלום לרב, לעיתים קורה בסעודה שלישית שנשארו חלות פתוחות, ואם נפשיר מהמקפיא חלות חדשות ללחם משנה, לא יאכלו הישנות וממילא ייזרקו בסוף. אז מה עדיף - להשתמש בסעודה שלישית (בסעודה ראשונה ושניה אין את הבעיה הזו) בחלות פתוחות (ונמנע מזריקת לחם) או בשלמות מהמקפיא? (שיצריך זריקת לחם שיישאר...)
תודה

בס"ד שלום לכבוד הרב.
אנו מנין ספרדי ובאחד השבתות נכנס להתפלל בחור תימני. אנו נוהגים לומר ברוך הוא וברוך שמו בחזרת הש"ץ גם בברכת כוהנים וגם בברכות העולים לתורה. הבחור התחיל לומר שאסור להגיד ברוך הוא וברוך שמו בברכת הכוהנים ובברכות התורה כשלדבריו מדובר בהפסק. אישית אני לא מקבל את דבריו ואבקש לדעת מה תשובת כבוד הרב על כך. בכבוד רב, יגאל

שלום לרב
איזה הוא יותר מהודר בברכת המזון עם המשפחה, אחד מברך בקול רם והשאר שותקים ורק עונים אמן, או שאחד מברך בקול רם והשאר מברכים בשקט?
תודה רבה.