לכבוד הרב ידוע שיש מחלוקת הפוסקים האם אדם שהולך לקברי צדיקים רשאי לפנות לצדיק עצמו על מנת שיבקש עליו רחמים. יש מתירים, ויש אוסרים כל פנייה למת מחשש דורש אל המתים או אולי גם מחששות ע"ז ואחרים ולשיטתם כל מה שהותר בהליכה לקברי צדיקים זה רק לבקש מהקב"ה שבזכות הצדיק ימלא תפילתנו. ותו לא. (מהרי"ל, ט"ז תקפא, לט, וגם חיי אדם וגם הגר"א החמיר בזה ושמעתי מרב אחד שגם לדעת המשנה ברורה אסור לפנות אל המת עצמו בשום אופן, ולא ראיתי מקור לכך עוד) ולכאורה הרי יש גמרא מפורשת בסוטה לד, ב שכלב השתטח על קברי האבות וביקש שיבקשו עליו רחמים?! ועיין תוספות שם ד"ה אבותי שמביא מקורות נוספים כאלה.

שלום לרב אדם שצריך ישועה וכל יום מקדיש כשעה לקרוא תהילים. האם עדיף להמשיך ולקרוא כל יום רק תהילים, או שעדיף לקרוא לפי הסדר את התנ"ך כולו? מדובר באשה שיש לה ילדים בבית הספר והקריאה בתנ"ך יכולה לעזור לה לעזור לילדיה בשיעורי הבית וכד'.

לכבוד הרב שלום 1.מותר לאשה לענוד נזם?או לענוד עגיל נוסף? 2.איך לנהוג היום ב"מנהגים" של עדות אחרות שאותם לא נהגו אבותינו דוג' ט"ו בשבט הרי בגנים בביה"ס הילדים כן לומדים על זה או למשל ימי הולדת וכד' 3.למה בבחינות לרבנות אין שום התיחסות למנהגי תימן כלל ?ממש הציאו אותנו החוצא ללא התייחסות 4.מה צריך להיות הכיוון בחינוך הילדים לעשות צבא או לא?ללמוד מקצוע או לא? תודה רבה

כבוד מורנו הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.

אני מודה לרב על תשובתו לשאלתי בנושא זה. אני מבין מדברי הרב שליט"א שהוא פוסק להודות ולהלל להקב"ה ביום העצמאות לא ע"י הלל כיון שאין לנו סמכות כזו, אבל ע"י מזמורים ותפילות מיוחדות ליום זה, כמובן שהרב שליט"א פוסק לא לומר תחנון ביום זה. האם הבנתי נכון את דברי הרב?

לכבוד מורנו ורבנו הגאון ר' רצון ערוסי שליט"א שלום רב.

שלום רב לכ' הרב.

1. שמעתי באחד מההקלטות שמותר למחוק את השם אללה כי הוא לא שיבוש של א-לוה. ויש אומרים שכן, אבל עדייף מזה משנה? הרי אלוקים זה שיבוש של א-לוהים
ועדיין מותר למחוק.

2. שמעתי הרבה תימנים אומרים א-לוהים וראיתי ששאר העדות מקפידים לא להגיד מילה זו אלא רק בתפילה. מתי מותר להגיד א-לוהים?

3. באיזו השקפה מחזיק הרב? חרדי? דתי לאומי? חרדי לאומי? אשמח לדעת מה דעת הרב בעניינים אלו מאחר ואני הולך לפי פסיקתך.

תודה מראש

כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש