דילוג לתוכן העיקרי

האם יהודי תימן צריכים לומר הלל ביום העצמאות?

שאלה

לכבוד מורנו ורבנו הגאון ר' רצון ערוסי שליט"א שלום רב.
שאלתי תלמיד חכם ידוע בעדתנו האם לומר הלל ביום העצמאות, והוא ענה לי כך :"האשכנזים צריכים לומר הלל עם תזמורת, הספרדים הלל בלי תזמורת, והתימנים צריכים לשבת על על הארץ ולומר קינות" וכוונתו ברורה שיהדות תימן שהייתה תפארת קהילות ישראל מהבחינה הרוחנית דורדרה בארץ ישראל והושפלה עד עפר (גם מבחינה גשמית) ולכן עליה לומר קינות. האמת היא שתשובתו הייתה זרה לי כיוון שאמירת ההלל היא הודאה לה' על עניין אחר לחלוטין, רצוני לומר, הודאה לה' שזיכנו לצאת מעול הגויים שהיה על צוארנו זה 2000 שנה וזיכנו לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל שאי אפשר לקיימה ללא מדינה משלנו בארץ ישראל.
תשובתו של אותו תלמיד חכם ידוע, הייתה יותר תמוהה בעיני כאשר התוודעתי לדעתם של זקני רבני תימן זצ"ל, כוונתי לרבנים מעדתנו שהתחנכו בתימן ולא בישיבות שבארץ ישראל. התברר לי, שכל זקני רבני תימן (ללא יוצא מן הכלל) פסקו לומר הלל ביום העצמאות. מרן הגר"ח כסאר פסק והנהיג בבית הכנסת שלו לומר הלל מיד לאחר חזרת הש"ץ, הלל שלם ללא ברכה, ולאחר התפילה נהג לערוך סעודת מיצווה בביתו מתוך שמחה גדולה! לימים, נודע לגר"ח כסאר שתלמידו הג"ר יחיא אלשייך זצ"ל נשאל ע"י העיתון החרדי "יום השישי" האם לאור הדברים הקשים שעברו יהודי תימן בקליטתם בארץ, האם לא היה עדיף להישאר בתימן, והרב אלשייך השיב במילים "לא יודע" (אמרו לי שבנו של הרב השתדל ולחץ על אביו לגבש דעה אנטי ציונית, אך לא הצליח כ"כ, עובדה שאביו השיב "לא יודע") . כשנודע לגר"ח כסאר תשובתו המסופקת של תלמידו הרב אלשייך הוא כעס מאוד ובמילים חריפות שאין כאן מקומם. כמו כן נודע לי שהגר"ח כסאר רצה להדפיס את פסיקותיו בענייני דת ומדינה בשו"ת "החיים והשלום" (כלומר שחובה לומר הלל ביום העצמאות, שחובה על בחורי ישיבה להתגייס לצבא! הוא כתב שעל תלמידי הישיבה יש יותר חובה להתגייס כיוון שזכות התורה מגינה עליהם! כמו כן שיש לומר מי שבירך לממשלת ישראל החילונית וחייליה למרות חילוניותם, ובעיניו לא עדיף האימאם יחיא חמיד אדין מלך תימן השיעי שהיו נוהגים לברכו בברכת "הנותן תשועה". ועוד פסקים) אולם המוציא לאור סירב לפרסם זאת מחשש לתגובת "היהדות החרדית". כשראה הגר"ח כסאר שבסופו של דבר לא פורסמו תשובותיו הנ"ל, הוא בכה!
אח"כ נודע לי שראש רבני תימן בארץ ישראל הגר"ש יצחק הלוי זצ"ל ג"כ פסק לומר הלל שלם ביום העצמאות וגם ביום ירשלים (בברכה!) בשו"ת "דברי חכמים" סימן "נ"ז. אח"כ ראיתי שהגר"י צובירי זצ"ל פסק לומר הלל (לא שלם) ביום העצמאות בסידורו "כנסת הגדולה" עמוד של"ו. נודע לי שהגר"י קאפח זצ"ל פסק להודות לה' ביום העצמאות במזמור "יאמרו גאולי ה'" ושלא לומר תחנון כי הוא יום שמחה. אפילו בניו של המקובל הנודע הגר"ח סינואני זצ"ל העידו שאביהם היה אומר הלל ביום העצמאות ועורך סעודת מיצווה מתוך שמחה! וגם הגר"י משורר זצ"ל פסק לומר הלל ואני יודע באופן אישי שהגר"ח יצחק הלוי זצ"ל היה ציוני מוצהר ביותר ועוד ועוד מזקני רבני תימן.
בקיצור, לא אלאה את כב' מורנו שליט"א, אך נדמה לי שאותו רב שליט"א שפסק לי לומר קינות, הושפע מאווירת האנטי שקיימת בישיבות הליטאיות. כלומר, הוא ושכמותו עוצבו מכף רגלם ועד ראשם בהשקפה הזרה מאוד לזקני רבני תימן. ההשקפה שמעצבת כיום את רבני עדתנו, שמה ללעג ולקלס את דעתם והשקפתם וגם למדנותם של זקני רבני עדתנו, שכביכול הם היו אנשים נאיבים ותמימים (=טיפשים), ולכן אותם רבנים תימנים-ליטאים שעוצבו בארץ בישיבות הליטאיות מוכנים לקבל מזקני רבני תימן רק חלק מהמסורת ההילכתית שנשתמרה בתימן, כי בעיניהם זקני רבני תימן הם רק מוזיאון או המקפיא של עם ישראל ותו לא, אך הם אינם רוצים ללמוד מזקני רבני תימן לא השקפה ולא שיטת לימוד וכו'. כמובן, שאני אישית רואה בזקני רבני תימן את השלמים והמושלמים ביותר בשיטת הלימוד, בהשקפה, וכמובן במסורת ההלכה.
רציתי לדעת, מה דעת מורנו שליט"א על דבריי? וכמובן, מה דעת מורנו שליט"א לגבי אמירת הלל ביום העצמאות? תודה רבה, אני מבקש את סליחת כב' הרב על האריכות, אבל זה נובע מלב כואב שנצרך להוציא את הדברים.

תשובה

ראשית, אני מודה לך על החומר המעניין בעניין הגר"מ כסאר זצ"ל. מעניין לאמת אצל תלמידו, הרב עטרי הי"ו. ולבדוק אפשרות הוצאת אותו חומר, היום, לאור. אשר לעצם השאלה, אכן צר לנו על כל יהודי, יהיה מוצאו העדתי אשר יהיה, אם נתחלן בארץ הקודש. אבל על היהודי לברך גם על הטובה וגם על הרעה. והשכיל הגר"י הרצוג זצ"ל, שהצביע על פאן חשוב שיש בקיום מדינת ישראל, לגבי הקיום של עמנו לנוכח השואה. מעבר לוויכוח בעניין הרוחני. ועלינו לדעת, שהישארות יהודי תימן בתימן, מי יודע אם לא היתה מסכנת את קיומם לטווח ארוך. לנוכח ההקצנה שעוברת בעולם המוסלמי כנגד היהודים. דרך אגב, ניצני סכנה כזו כבר מתגלים היום כנגד שארית הפליטה שם. אולם הגר"י קאפח זצ"ל שבחן את העניין מבחינה הלכתית טהורה, סבר שלפי הרמב"ם אין שום סמכות הלכתית מלבד סנהדרין, שיכולה להורות על אמירת הלל בברכה. וזו הוראה הלכתית לא רגשית. כי קיימת אפשרות להודות לה' כגון ע"י אמירת מזמור הודו וכיו"ב. ולאו דווקא ע"י הלל.