עד שאנו דנים בדיני נדה וטהרה ודקדוקי ההלכה לפרטיה היכן מקומה של האשה שהיא חלק עיקרי ודומיננטי אינה שותפה לשיעור לדקדוקי ההלכה לפרטיה על החומרות והקולות בכללותן האם נסתמך רק על המידע שקבלה מאמה אם בכלל  כיצד מתמודדים עם מצב זה כיוון שהיא חיה את המצבים המשתנים באופן טבעי?

אשה שנבדקה ושוחחה עם רבנים ורופאה, ובאמת לא מרגישה שום הרגשה טרם הוסת, ואף לא מרגישה זיבת דבר לח (שמארי כתב שזה לא נכלל בהרגשה) אלא רק כשרואה דם בעת שבודקת (כי המחזור שלה בדרך כלל קבוע) או מתפנה, האם היא נחשבת טמאה מדאורייתא או מדרבנן? כי רבנו כתב בתחילת פרק ט שאינה נכללת בכלל טמאות מן התורה, אלא שבדיעבד  דם שראתה בחזקת שבא בהרגשה... ומה דינה בנוגע לחובת בדיקות לפני תשמיש?

האם חייב האדם בהתקרבו לגיל 20 לשלוח שדכן שיחפש בשבילו את ה"עזר כנגדו"
או שמספיק שמצהיר לכל שואל שכעת הוא פתוח להצעות ?
ומה חומרת האיסור אם עבר 20 ולא נשא ?

שאלה לי בשיטת הרמב"ם ומארי ומעולם לא מצאתי תשובה.

ידועה דעתו של מארי מהי ההרגשה המטמאה כשהיא מלווה ראיה, והיא ההרגשה שמרגישה בגופה כולל כל סוגי המיחושים וכדומה יום או יומים או יתר קודם לראיה.

השאלה היא כך: אשה שלא הרגישה, בין אם לא הרגישה רק הפעם או שמטבעה איננה רגילה להרגיש הרגשה כלשהו (למיטב ידיעתה) קודם הראיה, וראתה וכעת יצא ידם אבל נראה רק על בגדיה הצבועניים ולא על לבנים ולא על בשרה, האם באופן כזה, היא יכולה לעבור דימום זה ולעולם לא תטמא מחמת נידתה?
 

לכבוד הרב רצון ערוסי
ברצוני לדעת מה דעת ההלכה בנושא הפונדקאות.

א) האם ניתן לסמוך על משפחה שומרת תורה ומצוות שתבחר פונדקאית יהודייה? זאת ועוד שאין ברצון מי שבכוונתו לתרום לבייש את הנתרם בשאילת שאלות למיניהן.

ב) בהנחה שניתן לסמוך על המשפחה בעניין הפונדקאית, האם אין בעצם עשיית מעשה הפונדקאות עבור כסף רב (300,000 ש״ח שנתבקשו מן הציבור) מעשה בלתי מוסרי של ״השכרת״ רחם, ולמעשה, סוג של ניצול? שיכול להיות בניגוד לתורה?

לכבוד תורתו הרב רצון ערוסי שלומות כנהר,

בעניין מסכת כתובות - בנים לומדים זכויותיהם בהלכה בבית המדרש או בבית הכנסת באופן מסודר מפי רב.
האם לגבי בנות יש מנגנון בהלכה ללמדן זכויותיהן. למשל לגבי בת קטנה יתומה שמשיאים אותה (אמה או אחיה). האם יש חובה הלכתית לומר לה אפשרות  לסרב לנישואין לכשתגדל?
 

שלום הרב,
האם נשים יכולות לברך ברכת הלבנה?
ואם לא, מה הסיבה?