* שנה שעברה כביכול הפסדנו יום בתקיעת השופר (היה שבת)
* השנה יש יומיים תקיעות בשופר. ובנוסף קיבלנו גם שבת צמודה.
1. האם השופר הוא כאמצעי להתעוררות? (למרות שכביכול הדברים ברורים במה שאנו קוראים "כלומר עורו ,עורו ישנים... " אם יש משהו מעבר לכך)
2. או זכות (רוחנית , הטבה...) שהפסדנו כביכול בשנה שעברה ?
 

האם בדיעבד היה כדאי להצטרף למניין בעיר העתיקה בירושלים בראש השנה שבו תקעו בשופר בשבת, על  ידי כך שהקימו שם בית דין?
ומה הדין גם מחר להצטרף למניין שכזה וליטול שם ארבעת המינים בשבת?
האם דעת חכמים נוחה מזה, כי לא שמעתי שיש חכמים שיצאו נגד זה בחריפות?

מבקש המלצות כיצד ינהג אדם שגר לבד בחימום אוכל (האוכל כבר מוכן אך יש צורך בחימום) בליל שני של רה"ש? 
אמנם אפשר לצאת מבית הכנסת לפני הפיוטים (וייתכן שאתפלל במרחק כחצי שעה מהבית) אך עדיין החימום לוקח זמן דבר שמאחר מאד את זמן הסעודה. 
בברכת תכתב בספר החיים ובספר הזיכרון,
 

כיוון שהנשים היקרות טורחות, עמלות ומתכוננות כבר מראש את סדר הארוחות לחג.
שואלות מה היא ההנהגה הנכונה לנהוג עם סעודה שלישית בשבת יום ראשון של ראש השנה שחל בשבת? 
כיוון שמסיימים תפילה מאוחר. ארוחת החג אורכת זמן  ובדרך כלל מנחה בסמוך לערבית או מוקדמת  לפלג.

מדוע רק שופר ולולב ומגילה אסורים בשבת
אזי הם נדחים לפני השבת.
הלוא גם ברית מילה אולי המוהל ישכח להביא סכין,
אולי גם ס"ת שאם ישכח שאולי מבטל קריאת תורה בשבת,
או מילה בזמנה שלא הבאנו סכין?
ועוד הלכות. אלה העיקריות.
כל עבודת ה' של ראש השנה תקיעה בשופר כמו שאומר הרמב"ם, אע"פ שתקיעת שופר וכו'
2
ועוד אשאל, אם גזירה זו נגזרה, איך אפשר להגיע "לעם לא יחרד" שחסר לנו תקיעות בברכות של מוסף כדי להרים אותנו עד לחובת היום, התשובה?