שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. בשבת אני משתמש בשעון שמופעל ע"י בטריה. הצורך שלי הוא רק לראות את השעה ואני אף פעם לא מכוון אותו כדי שיצלצל בשבת. בטעות, בשבת השעון צלצל ולא ידעתי מה לעשות. הורדתי את הכפתור בעזרת יד שמאל (בשינוי - אני ימני), כי לא
רציתי שהשעון ירעיש כל השבת. האם הדבר מותר? האם עברתי על איסור מדרבנן? (יש לציין שאחרי המעשה, אולי הייתי צריך לשים את השעון במחסן. המחסן נמצא בגג - יש לנו דירת גג. אבל כנראה שזה היה מפריע לאח שלי החדר שלו נמצא ליד המחסן)
שלום וברכה
כוס של הבדלה
1. האם יש לנשים להימנע מלשתות ?
2. יש הבדל בזה בין קטנה לגדולה?
3. איך נהגו בזה בתימן ?
שלום כבוד הרב,
הרמב"ם בהל' שבת פט"ו ה"ב , בסיום ההלכה כותב: " אבל אם היו כלים שאינן נאים, שאינו צריך להן, או שהיה הבור בכרמלית, אף על פי שהכלים נאים--מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו, ואף על פי שלא הכניס ראשו ורובו" . מורי, בהערה ז' כותב "שאף אם יוציא לרה"י או לרה"ר ליכא חיובא דאורייתא".
בלימוד הבנו שדברי מורי נאמרו על שתי האפשרויות שבסעיף, גם על הוצאה מרשות היחד לרשות הרבים (או להיפך) בכלים שאינן נאים שאינו צריך להם , וגם על הוצאה מכרמלית - אף עלי שהכלים נאים.
שלום וברכה
1. האם מותר בשבת להוסיף או להוריד שעה בשעון השבת
שלום מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני מלמד לשון הקודש בשבת ויש לי שאלה לגבי האפשרות להשתמש בטוש מחיק במהלך השיעורים כי הרי הכתיבה ניתנת להמחק מייד, האם השימוש בו ייחשב כמלאכת כתיבה בכול זאת? בברכת שבוע טוב, אליעזר
שלום עליכם כבוד הרב,
ברשותכם מספר שאלות שנתבקשתי לשאול:
1. האם מותר לקיים "ערב קריוקי"?
2. האם מותר לבנים ובנות בני - דודים לשחות יחד בבריכה?
3. האם מותר לשחות בבריכה ביתית בשבת?
תודה רבה לכבוד הרב.
הרב שלום,
בהל' שבת פרק י"ג הל' י"ח כותב הרמב"ם "וכן הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים, ורשות היחיד באמצע--פטור".
באותו הפרק, הלכה י"ט כותב הרמב"ם "המעביר ארבע אמות, ברשות הרבים זו עם רשות הרבים השנייה--חייב: מפני שארבע אמות בשתי רשייות הרבים מצטרפים, מפני שלא נח החפץ ברשות שביניהן"
בפרק י"ב הל' י' כותב הרמב"ם "הזורק מרשות לרשות, או המושיט--הרי זה תולדת המוציא, וחייב"
שאלתי היא, מדוע בהל' י"ח בפרק י"ג כתב הרמב"ם שפטור, והרי ארבע אמות בשתי רשויות הרבים מצטרפים וזריקה היא תולדה של הוצאה, א"כ מדוע לא ייחשב כאילו העביר החפץ ארבע אמות ברשות הרבים ויהיה חייב?
לק"י.
שלום רב.
לפי הגדרותיו של מארי ל"אינו מתכוון", "פסיק רישיה" ו"משאצל"ג" (פ"א ציון כא. פ"י ציון סח):
1. מדוע כיבוי גחלת על מנת שלא יוזקו רבים נחשב משאצל"ג, מה ההבדל בינו לבין צידת מזיקין כדי לא להינזק?
2. הא לפי הסבר מארי יהיה מותר לצוד כל יתוש שמפריע לי בעקיצתו או בזמזומו, הרי איני צריך את היתוש עצמו ואיני מתכוון כלל למלאכת צידה?
ושכמ"ה.
