"מים שהוחמו בשבת אסורים בהנאה" השאלה: האם מותר לכוון בעזרת שעון שבת דוד שמש שיחמם את המים בשבת כך שנוכל להשתמש בהם בצאת השבת? כמובן שמדובר בחורף כי בקיץ יש מים שהוחמו ע"י השמש ואין צורך בחימום נוסף ע"י גוף החימום. אודה לתשובתך

לק"י
שלום לכבוד הרב!
לפי מארי, הטעם לאיסור החזרה הוא משום מבשל דרבנן (פ"ג ה"י), וגם כל הנחת אוכל מבושל כל צרכו
ע"ג מקום שיכול להגיע ליד סולדת בו הוא איסור מבשל דרבנן (פכ"ב). אם כן, מה ההבדל בין החזרה
לסתם חימום תבשיל בשבת? מדוע בהחזרה צריך גם תנאי של "עודן בידו" ובחימום מאכל לא?
הניחא לשיטת שאר הראשונים ונו"כ רבנו שיש בהחזרה משום מיחזי כמבשל או גזרת חיתוי, אך לפי שיטת מארי קשה לי.
בתומ"ר, ושכמ"ה.

שאלה למורי הרב ערוסי שליט"א
האם מותר לילדה (בת 10) לקלוע צמה בשערות בשבת?
מה המקור בדברי רבינו?
בתודה
יוסף הורביץ

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לי שכן צדיק העומד בראש עמותה המעניקה סיוע לנזקקים רבים אצלנו שיש לו בת שהזדמן לה שיחה - כי היא מאוד צנועה - עם בחור חילוני שמעוניין לדעת מה זו סעודת שבת. היא סיפרה על כך לאביה והוא הסכים להגעת הבחור לשבת, אך אז התברר שהבחור התכוון לסעודת אחת בלבד, לא לכל השבת. לאחר שיקול הנושא, השכן המכובד הנ"ל - שמעביר שיעור לנאשים בשבת וסיפר להן על המקרה במהלכו - החליט למסור לו שהוא מזמין אותו לסעודה שנייה. כאשר נשאל למה הוא עשה זאת למרות שהוא ידע שהבחור יחלל שבת כדי להגיע לסעודה ושוב יחלל שבת בשובו הביתה.

שלום הרב, האם ניתן לסמוך על מעלית שבת? אנו מתלבטים אם לרכוש דירה גבוהה עם מעלית שבת? והאם הרב ממליץ לרכוש דירה גבוהה עם מעלית שבת של ציבור מעורב?

כבוד הרב שלום,
מזה מס' שנים אני משמש כמנהל תפילה ובעל קורא בשבתות בבית מלון בשכר.
את השכר אני מקבל בהבלעה, שכן לפני שבת ובצאתה אני דואג לעשות דברים מסויימים על מנת שאקבל את השכר עליהם.
לאחרונה, מנכ"ל המלון פנה אלי ושאל אותי מדוע אי אפשר שחלק מהשכר יוענק לי מתוך התרומות של ציבור המתפללים בבית הכנסת ועניתי לו שאבדוק זאת האם מותר זאת מבחינה הלכתית.
עד עתה, את כספי התרומות, הציבור מעביר אלי ואני קונה בו תשמישי קדושה המשמשים את בית הכנסת.
יש לציין, שאם חסרים תשמישי קדושה ואין לי מספיק כסף לכך מהתרומות אזי המלון משלם עליהם ולא יווצר מצב שהציבור יינזק מכך.

לק"י
שלום לכבוד הרב !
לפי מארי, הטעם לאיסור החזרה הוא משום מבשל דרבנן (פ"ג ה"י), וגם כל הנחת אוכל מבושל כל צרכו
ע"ג מקום שיכול להגיע ליד סולדת בו הוא איסור מבשל דרבנן (פכ"ב). אם כן, מה ההבדל בין החזרה
לסתם חימום תבשיל בשבת? מדוע בהחזרה צריך גם תנאי של "עודן בידו" ובחימום מאכל לא?
הניחא לשיטת שאר הראשונים ונו"כ רבנו שיש בהחזרה משום מיחזי כמבשל או גזרת חיתוי, אך לפי שיטת מארי קשה לי.
בתומ"ר, ושכמ"ה.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, האם חובה להקדים לקידוש או הבדלה את הביטוי "סברי מרנן"? מה מקורו? אני לא נוהג להקדים אותו לקידוש או הבדלה מכיוון שבחיבור ביטוי זה לא מוזכר ואני מאמין שרבנו היה מזכיר אותו אם אמירתו הייתה חשובה או נחוצה. בברכת התורה, אליעזר