דילוג לתוכן העיקרי

הלכות שבת

שאלה

שלום כבוד הרב,
הרמב"ם בהל' שבת פט"ו ה"ב , בסיום ההלכה כותב: " אבל אם היו כלים שאינן נאים, שאינו צריך להן, או שהיה הבור בכרמלית, אף על פי שהכלים נאים--מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו, ואף על פי שלא הכניס ראשו ורובו" . מורי, בהערה ז' כותב "שאף אם יוציא לרה"י או לרה"ר ליכא חיובא דאורייתא".
בלימוד הבנו שדברי מורי נאמרו על שתי האפשרויות שבסעיף, גם על הוצאה מרשות היחד לרשות הרבים (או להיפך) בכלים שאינן נאים שאינו צריך להם , וגם על הוצאה מכרמלית - אף עלי שהכלים נאים.
האם הסיבה , שבאפשרות הראשונה (הוצאה מרשות היחד לרשות הרבים (או להיפך) בכלים שאינן נאים שאינו צריך להם) אין איסור דאורייתא, מפני שאינו צריך לכלים, או סיבה אחרת?

תשובה

כנהר שלומות!

אין מהדורתו של מארי כעת לנגד עיניי, אך ברור לי שדבריו נאמרו רק כלפי האפשרות השנייה (=כשהבור בכרמלית), ולא כלפי האפשרות הראשונה (=כשהבור ברה"ר), בה ההיתר בכלים שאינם נאים הוא משום שאין לו כל מוטיבציה להביאם אליו לרה"ר, אך אם אכן יביאם - וודאי עובר על איסור דאורייתא. 
 
אני מניח שחשבתם לומר שפטור משום שזו מלאכה שאינו צריך לגופה, אך אין זה נכון, מה עוד שלדעת רבנו (שבת א,ז) חייבים גם על מלאכה שאינו צריך לגופה. 
 
בברכה נאמנה, חזק ואמץ, א"צ